"מה אתה חושב, שכולם בבאר שבע מטומטמים?" – אמר שופט בית משפט שלום לעורך דין, וחטף הערה מנציב התלונות על השופטים אשר קולה. לדברי הנציב, מדובר בהתבטאות שיש בה משום זלזול והשפלה, וראוי היה לה שלא תיאמר כלל, ואפילו אם נכחו באולם רק באי הכוח בהליך. "חומרה יתרה יש לראות בכך שמדובר בהתבטאות שהופנתה כלפי עורך דין. טוב עשה השופט משהתנצל על התבטאותו הראשונה, אף כי ראוי היה שהיה עושה זאת במהלך הדיון", כתב קולה.

הדברים עולים מדוח הפעילות של נציבות תלונות הציבור על שופטים, שהוגש לשר המשפטים יריב לוין ולנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית – בנפרד – ומפורסם אחר הצהריים (שני). הדוח סוקר את פעילות הנציבות בשנת 2025, מתחילת כהונתו של הנציב המכהן, השופט בדימוס אשר קולה.

קולה מבקש להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט באמצעות "לוחמה בסחבת" – ניהול הליכים בזמן סביר, הקפדה על היעדר ניגוד עניינים ומראית פני הצדק וניטור התבטאויות בלתי ראויות מצד שופטים. עם זאת, החליט קולה שלא לבדוק תלונות המנוסחות בלשון משתלחת, ולהטיל מגבלות על מגישי תלונות שאינם נפגעים ישירות מהמעשה.

התלונות המרכזיות

בדוח מופיעה תלונה שנמצאה מוצדקת בשל התמשכות הליכים בלתי סבירה בתיק עיזבון של מתדיינת כבת 90. נטען כי התנהלות בית המשפט למשפחה בתיק העיזבון המתנהל מאז 2020 מתאפיינת ב"סחבת קיצונית", ובשיהוי ממושך במתן החלטות. המתלוננת הדגישה כי עיכובים של חודשים ארוכים בבקשות דחופות – כגון הסדרת תשלומים למוסד סיעודי שבו היא שוהה, תחת איום פינוי, ואישור מכירת דירה – גרמו לה מצוקה כלכלית ונפשית קשה. לטענתה, למרות גילה המופלג ומצבה הרפואי, בקשותיה נדחו שוב ושוב בנימוק של עומס עבודה, וההליך נקלע לסבב אינסופי של עיכובים ובוררויות שנכשלו.
בהחלטת הנציב נקבע כי על אף מורכבות התיק והעומס המערכתי, פרק הזמן שחלף עד למתן החלטות בסיסיות היה בלתי סביר. הנציב הדגיש כי על השופט מוטלת האחריות לנווט את ההליך לקראת סיום, במיוחד בתיקים שבהם מעורבים מתדיינים מבוגרים.

על הפגנת חוסר רגישות ודווקנות יתר מצד שופטת בעניינו של בעל דין בעיצומה של מלחמה: עורך דין המשרת כקצין במילואים הגיש תלונה בשם מרשתו, נגדת בקבע, על רקע החלטת בית הדין להטיל עליה הוצאות לטובת המדינה בשל אי-התייצבות עד מטעמה לדיון הוכחות שנערך בעיצומה של המלחמה. לטענת המתלוננת, העד, המשמש כמפקדה, הוקפץ לפעילות מבצעית דחופה בסוריה ביום שקדם לדיון, והודעתו על כך הגיעה לידי בא-כוחה רק בשעת לילה מאוחרת עקב שירותו המבצעי בחמ"ל. חרף הסברים אלה שהושמעו בפתח הדיון כשהם לבושי מדים, בחרה השופטת לנזוף בהם ולהטיל הוצאות בסך 1,500 שקל בגין "בזבוז זמן שיפוטי" ואי-מתן הודעה מראש.

הנציב קבע כי השופטת הפגינה דווקנות יתר וחוסר רגישות כלפי משרתי מילואים וקבע בעיצומה של מערכה, וציין בחומרה כי מן הפרוטוקול עולה שהשופטת אף הביעה מורת רוח מעצם ניהול ההליך, ורמזה על תוצאותיו טרם שמיעתו. "נוכח הפגיעה בחובתו של היושב בדין לגלות גמישות ורגישות במקרים חריגים הנובעים ממצב המלחמה, נמצאה התלונה מוצדקת", כתב.

גם תלונה בשל מעורבות קרובי משפחה של שופט מחוזי בהליך נמצאה מוצדקת. התלונה עסקה בשופט תורן במחלקה הכלכלית במחוזי, שנתן שתי החלטות מהותיות בבקשה לסעדים זמניים בהליך שבו היה מעורב רואה חשבון המקורב לילדיו. בנוסף, הסכסוך המרכזי בתיק נסב על הסכם פשרה קודם שבו יוצגו הצדדים על ידי ילדיו של השופט, ואחד מהם אף היה חתום עליו אישית. השופט מסר בתגובתו לתלונה כי לא ידע על מעורבות ילדיו, אך הנציב קבע כי עיון ראוי בנספחי הבקשה היה מגלה זאת בקלות, וכי די במעורבות זו כדי להקים מניעות מוחלטת ממתן כל החלטה בתיק. "הודגש כי חובת הזהירות והימנעות מניגוד עניינים חלה גם על החלטות ראשוניות של שופט תורן".

ניתנו החלטות ב-59 תלונות שהוגשו נגד בית המשפט העליון, רק אחת נמצאה מוצדקת

מתלונן פנה במוצאי שבת לבית משפט שלום בבקשה דחופה להוצאת צו הטרדה מאיימת, ונדרש לשוב למחרת, ערב חג הפסח, ולהגישה מחדש. לאחר שעשה זאת, נתקל בחוסר סבלנות ובתגובות תוקפניות מהשופט התורן, ונשלח הלוך ושוב בין המזכירות לשופט, עד שזה האחרון נעתר לבקשתו בחלוף כחמש שעות. הנציב קבע בהחלטתו כי גם אם התנהגותו של השופט מובנת לאור העומס הרב על בית המשפט בערב חג, התלונה מלמדת על מציאות קשה במועדים אלו, וציין כי על בית המשפט להיערך למתן שירות ראוי למתדיינים, יתר על כן בבקשות דחופות.

בתלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב נמתחה עליו ביקורת בשל השתתפות באירוע חנוכת בית של בעל חברה מסחרית, ובאירוע פתיחת משרד של עורך דין קרוב משפחה. הוא אף צולם במהלך האירועים בחברת אדם שהורשע בפלילים. השופט כבוב הבהיר בתגובתו כי האירועים היו בעלי אופי חברי ומשפחתי, וכי לא היה מודע לעברו הפלילי של המצולם או לשימוש "היחצני" שייעשה בתמונותיו.

בהחלטת הנציב נקבע כי הגם שכללי האתיקה אינם מחייבים שופט לנתק את קשריו החברתיים, עליו לנהוג משנה זהירות ולשקול היטב כיצד עשוי הציבור לפרש את הימצאותו בחברה מסוימת. על שופט לוודא כי נוכחותו באירוע לא תנוצל למטרות מסחריות או יחצניות המנוגדות למעמדו. לנוכח נטילת האחריות מצד השופט כבוב והתחייבותו להקפיד על כך בעתיד, מוצה בירור התלונה.
– עיכוב חריג במתן פסק דין בבית משפט למשפחה – 14 חודשים ממועד הגשת הסיכומים בתיק. הנציב קבע כי השתהות כה ממושכת פוגעת פגיעה מהותית בצדדים הממתינים להכרעה ובתדמיתה של מערכת המשפט. הנציב הדגיש כי חרף המודעות לעומס הכבד המוטל על שופטי המשפחה, לאילוצי מצב הלחימה ולנסיבותיה האישיות של השופטת – יש לסיים את התיק.

חאלד כבוב שופט בית המשפט העליון

השופט חאלד כבוב. השתתף באירוע חנוכת בית של בעל חברה מסחרית, ובאירוע פתיחת משרד של עורך דין קרוב משפחה(מתוך אתר הרשות השופטת)

הנציב מותח ביקורת קובעת על הסכמת שופטים ל"דחיית דיונים", ומכנה אותה "רעה חולה שיש לשרש". לדבריו, חובתו העליונה של כל שופט היא לעשות כל אשר לאל ידו על מנת לסייע במיגור תופעות אלו או למצער להפחיתן ככל שניתן.

– נמצאה מוצדקת תלונה נגד שופט שלום שלא גילה רגישות וחייב את התייצבותו האישית של בעל דין בישיבת קדם-משפט, חרף העובדה שבנו הקטין עבר ניתוח באותו יום. "חובתו של היושב בדין להתחשב במצוקה רפואית של בעל דין או של בן משפחתו הקרוב".

נתונים מרכזיים מהדוח

בשנת 2025 הוגשו 1,100 תלונות לנציבות (בהשוואה ל-770 תלונות שהוגשו בשנת 2024).

19 תלונות, שהן 79% מכל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על ליקויים בניהול משפט, לרבות התמשכות הליכים.

בממוצע, בשנה החולפת הוגשו מדי חודש כ-91 תלונות.

ממצאי הבדיקה: מתוך כלל התלונות שהוגשו לנציבות בשנת 2025, 24 נמצאו מוצדקות, 47 תלונות הסתיימו בהערה לשופט וב-14 תלונות נמצא ליקוי מערכתי.

מתוך 1,100 התלונות שהוגשו בשנת 2025, 448 הוגשו על שופטים בבתי משפט שלום, 239 תלונות על שופטי משפחה, 135 תלונות על שופטים מחוזיים ו-64 תלונות הוגשו על שופטים בבית המשפט העליון.

67 תלונות הוגשו נגד רבני בתי דין אזוריים, 16 תלונות כלפי דיינים בבתי דין שרעיים ו-10 תלונות הוגשו נגד דיינים בבית הדין הרבני הגדול.

תלונות שהוחלט לבררן, שנמצאו מוצדקות או שבירורן מוצה בהערה לשופט:

מתוך 1,067 תלונות שנבדקו בשנת 2025, 24 תלונות (2%) נמצאו מוצדקות, 47 תלונות (4%) מוצו בהערה לשופט ו-14 תלונות (1% מכלל התלונות שבוררו) הסתיימו בקביעה כי מדובר בליקוי מערכתי. 982 תלונות (92% מכלל התלונות שנבדקו) הסתיימו בהפסקת בירור או שנדחו לאחר בדיקה או לאחר קבלת תגובת השופט.

פילוח התלונות שנמצאו מוצדקות

19 תלונות, שהן 79% מכל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על ליקויים בניהול משפט (לרבות התמשכות הליכים). שלוש תלונות (12%) היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, ושתי תלונות (8%) היו על התנהגות בלתי ראויה.
במהלך 2025 ניתנו החלטות ב-59 תלונות שהוגשו נגד בית המשפט העליון. מתוכן, רק תלונה אחת נמצאה מוצדקת, ותלונה נוספת מוצתה בהערה לשופט. לגבי 57 התלונות האחרות נקבע כי אין לבררן או שהן נדחו לאחר בירור. התלונה שנמצאה מוצדקת עניינה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, והתלונה שמוצתה בהערה נסבה על דברים שנשאה שופטת העליון רות רונן בכנס אקדמי לכבודו של אדם, שהביעו דעות השנויות במחלוקת ציבורית.

רות רונן שופטת בית המשפט העליון. השופטת רות רונן. הביעה דעות שנויות במחלוקת

במהלך השנה ניתנו החלטות ב-148 תלונות שהוגשו נגד בתי משפט מחוזיים. מתוכן, תלונה אחת נמצאה מוצדקת וחמש תלונות מוצו בהערה לשופט. לגבי 142 התלונות האחרות נקבע כי אין לבררן או שהן נדחו לאחר בירור.
באשר לבתי משפט השלום, במהלך השנה ניתנו החלטות ב-535 תלונות שהוגשו נגדם. מתוכן, 15 תלונות נמצאו מוצדקות, 25 תלונות מוצו בהערה לשופט וב-11 תלונות נמצא ליקוי מערכתי. לגבי 484 התלונות האחרות נקבע כי אין לבררן או שהן נדחו לאחר בירור.

ליקויים מערכתיים ותיקונם
החלטות שניתנו בשנים 2025-2024 שבהן נמצאו ליקויים מערכתיים:

– על המלצה לסיים כהונת שופט כסגן נשיא ועל כשל ניהולי של נשיא בית משפט השלום: תלונה הוגשה נגד סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, יורם ברוזה, בשל אמירות נגד דתיים: "אשמים בטבח 7 באוקטובר, יביאו למוות של כולנו". נציב התלונות קולה אישר כי התלונה הייתה מוצדקת, אך לא המליץ לשר המשפטים לנקוט צעדים משמעותיים נגדו.

קולה סבר שהתלונה נגד ברוזה מוצדקת, ולפיה הוא התבטא נגד המגזר הדתי בשיחות עם שופטים אחרים. עם זאת, הנציב לא המליץ כאמור לשר לוין לנקוט אמצעים נגד המשך כהונתו כשופט – אלא רק נגד כהונתו כסגן נשיא בבית משפט השלום בבאר שבע – בהתחשב ב"סערת הרוחות שבה היה נתון ובאחריות שלקח על דבריו".

השופט יורם ברוזה. "הממשלה המשחיתה הזו והדתיים יובילו אותנו לאבדון"

עוד עולה כי ברוזה, שפונה מביתו בעוטף עזה בעקבות טבח חמאס, אמר כי "הממשלה המשחיתה הזו והדתיים יובילו אותנו לאבדון. חברי הממשלה המשיחית הזו הם שיביאו למוות של כולנו". השופט הגיב לתלונה, וטען כי חלק מהדברים לא נאמרו וכי הם נטולי הקשר. לטענתו, הציטוטים נבררו משיחות פרטיות ואינם משקפים את עמדותיו.

הנציב קולה מסר כי מבירור התלונה התרשם שבבית משפט השלום בבאר שבע שוררת "אווירה עגומה". הוא הוסיף כי שופטים שעימם ביקש להיפגש הביעו פחד "מחשש שיבולע להם וקידומם ייפגע".

– על היעדר מנגנון ממוחשב בפתיחת תיקי אימוץ המתריע אוטומטית על קיומם של תיקים קודמים.
דוגמאות להחלטות שבהן נמצא ליקוי מערכתי:

הנציב קבע בהחלטתו כי יש טעם לפגם בכך שמתן פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות מתעכב יתר על המידה, והוסיף כי תוצאה שלפיה בעל דין בתביעה קטנה נאלץ להמתין כשנה עד למתן פסק הדין בעניינו בשל חופשת השופטת איננה מקובלת, ועל נשיא בית המשפט הרלוונטי לפעול למניעת תוצאה זו, המהווה עינוי דין. "לא זו בלבד שתוצאה כזו גורמת עינוי דין, אלא שהיא גם איננה מתיישבת עם אחת מתכליותיו העיקריות של בית המשפט לתביעות קטנות – והיא להביא לסיומו המהיר של סכסוך שהתגלע בין בעלי דין".

דוגמאות להחלטות בתלונות שעניינן התנהגות שופט:

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התלוננה על פגיעה בלתי חוקית בחסינותה במהלך הופעתה בדיונים משפטיים פומביים ובעלי חשיבות ציבורית, לדבריה במסגרת תפקידה הפרלמנטרי. התלונה האחת הוגשה נגד נשיא בית המשפט העליון, אשר על פי הטענה הורה על הרחקתה, והתלונה השנייה נגד שופט בית משפט מחוזי שהורה אף הוא על הוצאתה מן האולם. בתום הבדיקה, הנציב החליט לדחות את התלונה, תוך שימת דגש לסמכות השיפוטית ותכליתה להשלטת סדר באולם בית המשפט לצורך הבטחת סמכות השפיטה.
טלי גוטליב

בקשתה נדחתה. גוטליב

בית הדין הרבני

– תלונה התקבלה בשל עיכוב חריג – יותר משנתיים וחצי – של בית הדין הרבני הגדול במתן פסק דין בתיק לאישור יהדות לצורך נישואין. זאת, למרות פניות חוזרות ונשנות של המתלוננת והתחייבות בית הדין לזרז את ההחלטה. הדיין המטפל הודה בעיכוב וציין כי פסק הדין נוגע לסוגיה רוחבית. הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי מדובר בעיכוב בלתי סביר, העומד בניגוד לתקנות האתיקה לדיינים, ופוגע באינטרס הציבורי והפרטי לסיום הליכים בזמן סביר.

– מתלוננת טענה להתמשכות הליכים בתיק חלוקת רכוש בין בני זוג לשעבר במשך 16 שנה. הדיינים טענו כי ההתמשכות נבעה מהתנהלות המתלוננת עצמה. הנציב קבע כי אף אם לצדדים היה חלק בהתמשכות, לא ניתן להשלים עם מצב שבו ההליכים נמשכים זמן כה רב. בית הדין הוא האחראי לניהול תקין ויעיל של ההליך, ועליו לאכוף את החלטותיו. "היעדר הכרעה במשך שנים כה רבות מעיד על התמשכות הליכים חריגה שלא ניתן להשלים עימה", נקבע.

– המתלוננת, שייצגה תובעת בתיק גירושין, טענה ל"יחס מחפיר" שלו זכו, לטענתה, היא ומרשתה. לדברי המתלוננת, אב בבית הדין הרבני האזורי צעק באולם: "תסתמי את הפה", "את חצופה", "את ילדה קטנה", "אני אכתוב עלייך שאסור להתחתן איתך", "איך הרב קיבל אותך לסמינר שלו". בנוסף, הוא הרים את כתב התביעה והתחיל לקרוא ממנו שורות, תוך שהוא מקניט ומזלזל, ואמר לה שהיא מבזה את בית הדין וחושבת שהיא נמצאת ב"הזמנה לאירוע", כשלדבריה הדבר נבע מפקקים בדרך שעליהם התנצלה.

בית הדין הרבני בתל אביב

בתמונה:  שלמה שטסמן דיין ברוח חוקי הנוחבה ונירנברג נגד גברים גרושים.  זנזון-על עם כיפה שחורה משחור.  השחור של האפר העולה ממשרפות אושוויץ.  על ראשו.

בית הדין הרבני. "עליו לנהוג באיפוק ובריסון ולשמור על כבודם של הנוכחים"(ריאן פרויס)

עוד נטען כי אב בית הדין חייב את מרשתה לקבל את הגט לאלתר, שאם לא כן יפרסם שהיא פסולת חיתון, ולא הותיר למרשתה ברירה אלא לקבל את הגט ולוותר על כתובתה. אב בית הדין מסר בתגובתו כי המתלוננת התנהלה בחוסר כבוד. הנציב לא קיבל את טענתו וקבע כי אין בכך כדי להצדיק את האמירות החמורות. הוא קבע שעל בית הדין "לנהוג באיפוק ובריסון ולשמור על כבודם של הנוכחים. כמו כן, עליו להימנע מהבעת דעה שלילית או חיובית שלא לצורך כלפי אחד הצדדים".

נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, מסר במעמד הגשת הדוח: "מטרת הנציבות היא לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה, לשפר את התנהלותה המוסדית ולשמש מנגנון ביקורת אפקטיבי, מאוזן וממלכתי. אמון הציבור, אבן יסוד במשטר דמוקרטי, נשען לא רק על איכות ההכרעות השיפוטיות, אלא גם על ניהול ההליך, התנהלות השופטים ותחושת ההוגנות והשקיפות.

"הנציבות מקפידה על איזון בין ביקורת לגיטימית על התנהלות לבין שמירה על עצמאות שיפוטית, ואיזון זה מנחה את בירור התלונות וניסוח ההחלטות, כפי שניתן לראות בדוח. ברצוני להביע תודה והערכה לעובדי ועובדות הנציבות על עבודתם המסורה, המקצועית והאחראית, הנעשית במיומנות, שיקול דעת ומחויבות לערכי השירות הציבורי".