EDNA LOGO 1

גרושה מהגהנום 50: אביבה חמוד (חולון) קיבלה “הנחת כוס” בתיק פלילי גנבה 280,000 ש”ח מהבנק ייללה שהיא גרושה מסכנה וענבל מטס (אשת עלאא מסארווה) סידרה לה 6 חודש עבודות שירות

ענבל מטס סנגוריה ציבורית מצליחה רק כשמייצגת נשים נכשלת כשמייצגת גברים

בבתי המשפט הישרלים יש תמיד קלף מנצח “האישה גרושה” (ובגרסה אחרת “היא חד הורית”), ולכן יש להתחשב בנסיבות חייה הקשים.  קוראים לזה “הנחת פות”.  זה תקף בכל תחומי המשפט.  ראו ת”פ 9806-02-13.

הנה כאן גרושה מהגהנום אביבה חמוד מנהלת סניף בנק הדואר שגנבה 280,000 ש”ח מבנק הדואר ונתפסה.  כמו כן בנק לאומי תבע אותה על 130,000 ש”ח ובנק הפועלים על 73,000 ש”ח.

מייד החלה אביבה לילל שהיא גרושה ונסיבות חייה קשות, ויש להתחשב בה.  אכן הפרקליטה איריס פמיליה פוגל התחשבה בה והמליצה על הסדר מקל:  6 חודשי עבודות שירות.

בתמונה:  הסנגורית של אביבה חמוד, עו”ד ענבל מטס מהסנגוריה הציבורית, אשתו של השופט הערבי עלאא מסארווה שהשריץ לה 3 ילדים .

 

ענבל מטס סנגוריה ציבורית מצליחה רק כשמייצגת נשים נכשלת כשמייצגת גברים
ענבל מטס סנגוריה ציבורית מצליחה רק כשמייצגת נשים נכשלת כשמייצגת גברים

 

 

שימו לב:  בנק לאומי תבע את אביבה חמוד על סך 130,000 ש”ח בתיק תא”ק 45249-01-13 : בנק לאומי לישראל בעמ נ’ חמוד, ובנק הפועלים תבע אותה על 73,000 ש”ח בתיק תא”ק 58537-07-12 : בנק הפועלים חולון סניף נאות רחל 12785 נ’ חמוד.

טענות ההגנה בתיק הגניבה

הפרקליטה איריס פמיליה פוגל בעצמה סינגרה על הנאשמת:

לדברי הפרקליטה שביקשה לכבד את ההסדר המקל:  “המעשים בוצעו לאחר שהנאשמת נקלעה לקשיים כלכליים וחובות ל”שוק האפור”….  הנאשמת מטפלת בנכדתה בת ה-6, לאחר שאמה של הילדה – בתה של הנאשמת – הוכרזה כבלתי כשירה לגדלה…מצוקה כלכלית קשה אליה נקלעה הנאשמת….  הנאשמת בת 55 התגרשה מבעלה בשנת 2010 לאחר מערכת יחסים קשה רוויית אלימות, היא נותרה מטופלת בשלושה ילדים לאחר שבעלה התנער מגידולם.

כל אחד משלושת ילדיה נזקק לתמיכתה הכלכלית והרגשית מסיבותיו שלו, ובמיוחד בתה האמצעית הסובלת מבעיות נפשיות. הנאשמת נטלה הלוואות רבות למימון בתה, ובין היתר ב”שוק האפור”, ומשלא עמדה בהחזרים החלו המלווים לאיים על חייה ועל חיי בני משפחתה….

“לאחר שבתה האמצעית של הנאשמת הוכרזה כאמור, על רקע מצבה הנפשי, כבלתי כשירה לשמש אם לבתה, החליטה הוועדה שטיפלה בעניינה של הקטינה ביוני 2011 כי הנאשמת תעבור להתגורר עם בתה ונכדתה, וזאת על מנת שתשמש לקטינה כאם ותסייע לבתה. בהמשך הסתבר גם כי מאמצי הנאשמת נשאו פרי ותיפקודן של הבת והנכדה השתפר מאז עברה להתגורר עמן.

ענבל מטס הסנגורית של אביבה סינגרה עליה כך:

“הנאשמת עתידה לתת את הדין גם בפני ועדת משמעת של בנק הדואר, וכנראה שסכום המעילה יקוזז מזכויותיה הצבורות במשך 34 שנים, ומשכך צפוי הנזק הכספי שנגרם לדואר להגיע לכדי שיפוי…. ב”כ הנאשמת (ענבל מטס) הציגה לבית המשפט אסופת מסמכים שנכתבו ע”י גורמים טיפוליים ובעיקר עובדות סוציאליות, בעניינן של בתה של הנאשמת ונכדתה.

מהמכתבים עולה תמונה של מסכת חיים מורכבת שמפאת צנעת הפרט לא יובאו פרטיה בגזר-הדין.

בתמצית רק יצוין, כי מהמסמכים שהוגשו ניתן להתרשם עד כמה נוכחותה של הנאשמת הינה קריטית לחייהן ולהתנהלותן היומיומית של בתה ונכדתה.

בנוסף, הוגשה רשימת התיקים בהם חייבת הנאשמת בהוצל”פ לרבות צו כינוס נכסים”.

הנחת הווגינה בפעולה

הבנתם איך מסנגרים על נשים גנבות בישראל?  אם האישה תיכנס לכלא…. בני המשפחה ייפגעו.  אבל למה זה לא עובד כשהנאשם הוא גבר????  ואפילו גבר מטפל או גבר משמורן????  אף גבר לא קיבל הנחת זין בגלל שהוא מטפל בילדים או נכדים…

להיפך, הנבוט תמיד יורד על הגבר בשיא הכוח השיפוטי.

הקיצקוץ…  בישראל שווה לנשים לשדוד בנקים. המחיר העונשי מאוד זול:  על כל 46,000 ש”ח שאת גונבת חודש עבודות שירות.  נניח שהמשכורת היא 10,000 ש”ח כמנהל בנק.  נניח.  זה עדיין 36,000 ש”ח יותר מעבודה בבנק!!!!  נציין שהיא חויבה להחזיר לבנק רק 50,000 ש”ח.

 

בתמונה:  הסנגורית החתומה על ההצלה ה”מהממת”, ענבל מטס אשת השופט עלאא מסארוווה

 

 

 

הסנגורית המהוללת ענבל מטס ב 2010 עם בעלה עלאא מסארווה
הסנגורית המהוללת ענבל מטס ב 2010 עם בעלה עלאא מסארווה

 

 

עלאא מסארווה ב 2010 עם אחת הילדות של ענבל מטס אשתו
עלאא מסארווה ב 2010 עם אחת הילדות של ענבל מטס אשתו

 

 

עלאא מסארווה ב 2010 עם אחת הבנות שעשה לאשתו מהסנגוריה ענבל מטס
עלאא מסארווה ב 2010 עם אחת הבנות שעשה לאשתו מהסנגוריה ענבל מטס

 

להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 11/2/2014

אביבה חמוד גנבה 280 אלף שקל ותרצה רק עבודות שירות

נסיבות חיים קשות ואיומים שקיבלה מהשוק האפור הביאו מנהלת סניף דואר בחולון להעביר כספים לחשבונה הפרטי. בית המשפט תמך בהסדר הטיעון המקל שכלל גם שנת מאסר על תנאי ותשלום של 50 אלף שקל

 

הנאשמת, ששימשה כמנהלת סניף בחולון, עבדה ברשות הדואר יותר מ-30 שנה. החל מיוני 2011 היא נהגה להעביר כספים מקופת הסניף לחשבונה הפרטי וגם לגנוב כסף מזומן. בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען שהיא הצליחה להסתיר את מעשיה על ידי ניצול מעמדה כדי לעכב עריכת ביקורות בסניף.

הנאשמת הודתה במעשים שיוחסו לה ופרשה בפני הפרקליטות תמונת חיים עצובה. היא התגרשה מבעלה שנהג כלפיה באלימות ונותרה לבדה לטפל בשלושת ילדיהם. בנוסף, אחת מבנותיה הוכרזה כלא כשירה לטפל בילדיה, וכך נאלצה הנאשמת לגדל גם את נכדתה. היא נטלה הלוואות רבות, בין היתר ב”שוק האפור”, ומשלא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות, החלה לקבל איומים על חייה ועל חיי בני משפחתה.

הסנגורית, עו”ד ענבל מטס מהסנגוריה הציבורית, הוסיפה שמעבר לעונש שיוטל על הנאשמת במסגרת ההליך הפלילי, היא צפויה לעמוד בפני ועדת משמעת של בנק הדואר, שם ככל הנראה יקוזזו הסכומים שגנבה עם זכויות שצברה במהלך שנות עבודתה.

 

לאור העובדה שכמעט לא נמצאו ראיות באשר להיקף הגניבה, שכן לרוב מדובר היה בעבירות מחשב, ועל רקע מצבה הקשה וההשלכות של עונש מאסר בפועל על בני משפחתה, תמכה המדינה בהסדר טיעון מקל. עו”ד איריס פמיליה-פוגל מהפרקליטות הסבירה שהתחשבה בכך שאין לנאשמת עבר פלילי, היא הודתה במיוחס לה והביעה חרטה וצער עמוק על מעשיה.

 

הנסיבות הקשות הכריעו את הכף

 

בגזר הדין שמה השופטת יהודית אמסטרדם דגש על חומרת מעשיה של הנאשמת, באומרה כי קצרה היריעה מלהכיל את הנזקים הנלווים למעילה בהיקף כזה, כמו גם מעילה באמון שרכשו לה מעסיקיה.

למרות זאת אישרה השופטת את הסדר הטיעון והטילה על הנאשמת שישה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וכאמור פיצוי של 50 אלף שקל לבנק הדואר.

 

עו”ד אורי בר-משה, העוסק בתחום הפלילי, מסביר כי “על אף מהות העבירה, חמורה ככל שתהיה, מחויב בית המשפט להתייחס גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם במסגרת הטיעונים לעונש. זהו שלב קריטי ובמסגרתו נערך איזון בין האינטרס האישי של הנאשם לבין האינטרס הציבורי.

 

“בנסיבות תיק זה ניתן דגש עמוק לנסיבות חייה של הנאשמת, כמו גם לאיומים שלהם הייתה נתונה מצד השוק האפור. איומים אלו, שכולנו יודעים מה משמעותם, מנעו מהנאשמת בחירה חופשית בגלל חשש אמיתי לחייה”.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4486828,00.html

להלן גזר הדין אצל השופטת יהודית אמסטרדם, 9806-02-13:

 

ת”פ
בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו
9806-02-13
05/02/2014
בפני השופט:
יהודית אמסטרדם
– נגד –
התובע:
מדינת ישראל
עו”ד איריס פמיליה- פוגל
הנתבע:
פלונית
עו”ד ענבל מטס
גזר דין

א.        פתח דבר

1.         בתקופה הרלבנטית לכתב האישום הייתה הנאשמת עובדת ציבור אשר שימשה מנהלת סניף הדואר ברמת-רחל, רח’ אילת 36 חולון (להלן: ” סניף הדואר“)

2.         הנאשמת הורשעה עפ”י הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של גניבה בידי עובד ציבור (ריבוי עבירות)- עבירות לפי סעיף 390 לחוק העונשין, התשל”ז- 1977 (להלן: ” חוק העונשין“)

3.         במסגרת תפקידה של הנאשמת היא נהגה לבצע העברות כסף במזומן דרך בנק הדואר לחשבונות בנק הדואר של לקוחות הסניף.

הנאשמת הודתה, כי בשל מצבה הכלכלי הקשה, החל מיוני 2011 ועד מאי 2012 גנבה הנאשמת כסף מזומן מקופת הסניף ושילמה באמצעותו את חובותיה.

הנאשמת לקחה כסף מקופת הסניף והעבירה אותו דרך בנק הדואר לחשבונות הבנק שלה.

הנאשמת אף גנבה מקופת הסניף כ- 1,500$, ובנוסף לכך, מידי חודש היא גנבה כסף מזומן מקופת הסניף.

בסך הכל גנבה הנאשמת סך של 279,734 ש”ח וכן 1,500$ מקופת סניף הדואר.

4.         במטרה למנוע את גילוי הגניבה, עיכבה הנאשמת במסגרת תפקידה כמנהלת הסניף ביצוע עריכת ביקורות בסניף הדואר.

עוד הודתה הנאשמת כי במועד שאינו ידוע למאשימה היא עשתה שימוש בכספת הנמצאת בסניף הדואר, שם שמרה סכום כסף גדול שקיבלה למשמורת מגיסה, וזאת בניגוד לנהלי הבנק.

הנאשמת, שהייתה אותה עת עובדת ציבור ומנהלת סניף דואר, הורשעה איפוא, בכך שגנבה סך של 279,734 ש”ח וכן 1,500$ מקופת סניף הדואר, והשתמשה בכסף לצרכיה האישיים.

ב.         הסדר טיעון

5.         ב”כ המאשימה הגיעה להסדר טיעון עם הנאשמת ובאת כוחה, ולפיו עתרו הצדדים לביהמ”ש במשותף להטיל על הנאשמת 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וכן מאסר על-תנאי ותשלום פיצוי בסך 50,000 ש”ח.

ג.         טיעוני ב”כ הצדדים

6.         ב”כ המאשימה עתרה לביהמ”ש לכבד את הסדר הטיעון, וזאת על אף חומרת המעשים המיוחסים לנאשמת, בהסבירה כי מדובר בנאשמת ללא עבר פלילי אשר הודתה בהזדמנות הראשונה במיוחס לה. עוד ציינה, כי בתיק קשיים ראייתיים משמעותיים בעיקר בכל הנוגע להיקף המעילה.

ב”כ המאשימה הוסיפה כי המעשים בוצעו לאחר שהנאשמת נקלעה לקשיים כלכליים וחובות ל”שוק האפור”.

ב”כ המאשימה הדגישה כי בבסיס ההחלטה למתווה הסדר הטיעון כפי שהובא לפיתחו של בית המשפט, נעוצה גם העובדה כי הנאשמת מטפלת בנכדתה בת ה-6, לאחר שאמה של הילדה – בתה של הנאשמת – הוכרזה כבלתי כשירה לגדלה.

7.         ב”כ הנאשמת עמדה בהרחבה על המצוקה הכלכלית הקשה אליה נקלעה הנאשמת, שהובילה אותה בסופו של יום לביצוע העבירות נשוא התיק דנן.

הנאשמת, שהינה בת 55, התגרשה מבעלה בשנת 2010 לאחר מערכת יחסים קשה רוויית אלימות, היא נותרה מטופלת בשלושה ילדים לאחר שבעלה התנער מגידולם.

כל אחד משלושת ילדיה נזקק לתמיכתה הכלכלית והרגשית מסיבותיו שלו, ובמיוחד בתה האמצעית הסובלת מבעיות נפשיות. הנאשמת נטלה הלוואות רבות למימון בתה, ובין היתר ב”שוק האפור”, ומשלא עמדה בהחזרים החלו המלווים לאיים על חייה ועל חיי בני משפחתה.

לאחר שבתה האמצעית של הנאשמת הוכרזה כאמור, על רקע מצבה הנפשי, כבלתי כשירה לשמש אם לבתה, החליטה הוועדה שטיפלה בעניינה של הקטינה ביוני 2011 כי הנאשמת תעבור להתגורר עם בתה ונכדתה, וזאת על מנת שתשמש לקטינה כאם ותסייע לבתה. בהמשך הסתבר גם כי מאמצי הנאשמת נשאו פרי ותיפקודן של הבת והנכדה השתפר מאז עברה להתגורר עמן.

ב”כ הנאשמת הדגישה כי הנאשמת עתידה לתת את הדין גם בפני ועדת משמעת של בנק הדואר, וכנראה שסכום המעילה יקוזז מזכויותיה הצבורות במשך 34 שנים, ומשכך צפוי הנזק הכספי שנגרם לדואר להגיע לכדי שיפוי.

8.         עוד עתרה ב”כ הנאשמת לביהמ”ש, להורות כי הנאשמת תחל לשלם את סכום הפיצוי לאחר שתסיים לרצות את עבודות השירות, וכי הסכום יחולק לעשרים עד שלושים תשלומים, על מנת להבטיח שהנאשמת תוכל לעמוד בתשלומים, לצד תשלום חובה להוצאה לפועל, ותמיכתה הכספית בבתה.

9.         הנאשמת נשאה דבריה בביהמ”ש, ובבכי תמרורים הביעה חרטה וצער על מעשיה.

ד.          ראיות ההגנה לעונש

10.        ב”כ הנאשמת הציגה לבית המשפט אסופת מסמכים שנכתבו ע”י גורמים טיפוליים ובעיקר עובדות סוציאליות, בעניינן של בתה של הנאשמת ונכדתה ( נ/1א-ה). מהמכתבים עולה תמונה של מסכת חיים מורכבת שמפאת צנעת הפרט לא יובאו פרטיה בגזר-הדין. בתמצית רק יצוין, כי מהמסמכים שהוגשו ניתן להתרשם עד כמה נוכחותה של הנאשמת הינה קריטית לחייהן ולהתנהלותן היומיומית של בתה ונכדתה.

בנוסף, הוגשה רשימת התיקים בהם חייבת הנאשמת בהוצל”פ לרבות צו כינוס נכסים (נ/5).

ה.        דיון

11.        עסקינן באישה המצויה בשנות ה-50 לחייה, שניצלה את תפקידה כמנהלת סניף דואר ושלחה ידה בכספי הסניף. מעשיה אלה של הנאשמת פגעו באמון שנתנו בה מעסיקיה, לאחר שבמשך למעלה משלושים שנה ביצעה עבודתה נאמנה.

קצרה היריעה מלהכיל את הנזקים הנלווים למעילה בהיקף כזה.

יתרה מזאת, מעשיה של הנאשמת מצביעים על הקלות בביצוע עבירות מחשב בעידן המיחשוב, כאשר פקיד יכול בהקשה על מקש לבצע עבירות ולהסתירן.

הנאשמת השתמשה בסמכויותיה תוך מעילה באמון מעסיקיה, וכן עיכבה עריכת ביקורות בסניף על מנת להסתיר את ביצוע מעשי הגניבה.

12.        בע”פ 291/81 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 28.9.1981) עמד בית המשפט העליון על חומרת העבירה המיוחסת לנאשמת בציינו כי:

” פקיד בנק, המרמה את הלקוחות או את מעבידו, עובד ציבור , המועל בכספים תוך כדי עבודתו, פוגעים באחד המקומות הרגישים והנוחים למעשי רמייה והונאה, כאשר הקרבן לעתים אינו יודע – ואינו מסוגל לדעת – על אשר אירע לו, אלא כעבור זמן ניכר מעת ביצוע העבירה. ואף בין המועלים באמון דרגות של חומרה יש, וחמור הוא מי ששולח ידו בכספי כלל הציבור ממי ששולח ידו בכספו של פלוני או אלמוני. אדם המועל בכספי הציבור, המסורים לו ומצויים בידו מתוך אמון, שהציבור נותן בו, ומוציאם בדרכי רמייה והונאה לצרכיו הפרטיים, הרי הוא עושה את כספי הציבור הפקר

13.        באי כוח הצדדים הודיעו לביהמ”ש כי הגיעו להסדר הכולל הסכמה על ענישה מוסכמת המוצעת לביהמ”ש.

תיקון 113 לא קבע במפורש מהו היחס הראוי שבין מתחם הענישה לבין הסדרי טיעון, ונושא זה הושאר מחוץ לתיקון 113 על-מנת שילובן ויגובש במסגרת החוק שיעסוק בהסדרי טיעון ככאלה, ונמצא עתה בדיונים בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת על בסיס הצעת חוק, סדר הדין הפלילי (תיקון מס’ 65) (הסדר טיעון) התש”ע-2010.

היחס שבין מנגנון גזירת העונש שנקבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין לבין המנגנון הדיוני של הסדרי הטיעון נדון בע”פ  512/13 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 30.9.2013) משם נלמד כי מדובר בשני מנגנונים מקבילים בעיקרם שבבסיס כל אחד יסודות ייחודיים לו:

” הסדר טיעון במסגרתו נקבע לעתים טווח ענישה מוסכם, הינו הסכם בין רשויות התביעה לבין נאשם, כאשר בית המשפט איננו, כידוע, צד להסכם זה… הסדר טיעון מביא לידי ביטוי, בין היתר, את שיקולי רשויות התביעה כגון: אינטרס הציבור בענישה הולמת ומהירה למעשי עבירה, חסכון במשאבים, קשיים ראייתים, נסיבות ספציפיות לקולא וכו’. אל מול שיקולים אלו של רשויות התביעה עומדים שיקוליו של הנאשם, המגיע להסדר עם רשויות התביעה, בין השאר בשל הרצון להביא להפחתה באישומים, או כדי להביא להקלה בעונש, או כדי להימנע מניהול הליך ארוך ויקר שלא לצורך… אין מדובר בהכרח ברשימה ממצה, אך ליבת העניין ברורה: שני הצדדים – כל אחד משיקוליו שלו – מגיע להסדר עם הצד השני כדי לקדם את האינטרסים הנראים חשובים בעיניו. נכון הוא כי להסדר טיעון, כהסכם המסדיר הרשעה בפלילים, יש מאפיינים יחודיים בהשוואה לחוזים אחרים… אך במהות מדובר בהסכמה בין מי שהם צדדים לדיון משפטי, על המאפיינים המיוחדים שיש בכך לנוכח השיטה המשפטית הרלבנטית. לראיה – השכיחות הגבוהה של הסדרי הטיעון מאפיינת בעיקר בשיטות משפט אדברסריות, בהן הכוח הנתון לצדדים להשפיע על התנהלות ההליך – גדול יותר באופן יחסי…” (השופט מלצר, שם, עמ’ 11)

על רקע זה, נאמר בהמשך כי :

“טווח ענישה מוסכם במסגרת הסדר טיעון – שונה ממתחם הענישה בשני מובנים עיקריים:

                                    (א)       ברמה המבנית – טווח ענישה מוסכם בהסדר טיעון נקבע על ידי הצדדים, בעוד שמתחם ענישה נקבע על ידי בית המשפט, בעקבות הנחיות המחוקק.

                                    (ב)        ברמה המהותית -טווח ענישה מוסכם בהסדר טיעון הוא תוצאה של מיצוי כוח המיקוח של כל אחד מהצדדים להליך, בשים לב לכלל נסיבות התיק, ולכן הוא משקף בעיקר את האינטרסים המידיים של שני הצדדים (תוך התחשבות בעובדה כי רשויות התביעה מייצגות אינטרס ציבורי רחב יותר)” (שם, עמ’ 12-13)

 

פועל יוצא מכל האמור לעיל:

” … כאשר נקבע טווח ענישה מוסכם בהסדר טיעון (בו בעת שמתחם הענישה רחב, כמובן, יותר) – עדיין בית המשפט, אם הוא מקבל את הסדר הטיעון, צריך לפסוק, ככלל, במסגרת טווח הענישה המוסכם (עד גבול קצוותיו), ולא בהטיה כלשהי ל”רצפה” או ל”תקרה” שמעבר לו, המותווים במתחם הענישה“.

14.        אין ספק כי הסדר הטיעון אליו הגיעו באי כוח הצדדים מקל מאוד עם הנאשמת, שכן התנהלותה במהלך ביצוע העבירות החוזרות ונישנות מצדיקה עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

            יחד עם זאת, המאשימה נימקה את עריכת ההסדר בקשיים ראייתיים , בנסיבות אישיות חריגות של הנאשמת כמפורט לעיל, ובהשלכות הקשות של מאסר בפועל על בני משפחתה, ובמיוחד על נכדתה הקטינה לה היא אמורה לשמש אם בצד בתה הסובלת מבעיות נפשיות.

15.        לאור כל האמור, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנדרשים בעניין, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון, אני מטילה על הנאשמת את העונשים כדלקמן:

א)         6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

הנאשמת תבצע עבודות השירות ב”שווים חולון” , בימים א’-ה’ במשך 8.5 שעות עבודה יומיות.

הנאשמת תתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות בתאריך 10.02.2014 בשעה 08:00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות.

ב)         12 חודשי מאסר על-תנאי, והתנאי הוא שלא תעבור כל עבירה מסוג פשע שבפרק י”א סימן א’ לחוק העונשין, וזאת תוך 3 שנים מתום ריצוי עבודות השירות.

ג)          פיצוי בסך 50,000 ש”ח (אשר חלקו [סך 15,000 ש”ח] כבר הופקד ע”י הנאשמת בקופת ביהמ”ש).

הסכום שהופקד – סך 15,000 ש”ח – יועבר ע”י מזכירות ביהמ”ש לבנק הדואר עפ”י כתובת שתמסור ב”כ המאשימה.

– יתרת סכום הפיצוי בסך 35,000 ש”ח ישולם ע”י הנאשמת ב- 25 תשלומים חודשיים שווים בסך 1,400 ש”ח כל תשלום החל מתאריך 01.10.2014.

הודע לנאשמת על זכותה לערער על גזר- הדין לביהמ”ש העליון תוך 45 ימים.

ניתן היום,  05 פברואר 2014, בנוכחות ב”כ המאשימה, הנאשמת ובאת-כוחה.

 

יהודית אמסטרדם, שופטת

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%AA%22%D7%A4-9806-02-13#.Y7Kw69VBzIU

PDF

אביבה חמוד גזר דין מקל מנהלת בנק שגנבה 280000 שח 6 חודש עבודות שירות

ראו הפרוטוקול שחריור בערובה אצל השופטת מעין בן ארי.  44172-05-12. 

אביבה חמוד התייצבה בלי עו”ד אפילו וקיבלה שחרור בערבות עצמית 5,000 ש”ח והפקדת מזומן 8,000 ש”ח.  לפי פקודת השחרור כנראה ויתרו לה גם על הפקדת המזומן.

אביבה חמוד פקידת בנק גנבת שחרור בערובה 44172-05-12

ראו פקודת השחרור ממעצר בתאריך 22/5/2012:

אביבה חמוד פקודת שחרור 22-5-2012

 

אביבה חמוד הגישה פשיטת רגל  פש”ר 4234-02-13

 

ראו פש”ר 42342-02-13 : חמוד ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב. מי שייצגה אותה היא עו”ד ענת אנטר.  הנושים שלה מגדל פנסיה והפניקס חברה לביטוח.  כל מה שידוע על הליך זה הבקשה שלה לקבל סיוע משפטי:

 

אביבה חמוד בקשה בהליך פשטר לקבל סיוע משפטי 42342-02-13
Views: 104

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי מכיר את האישה הזאת?




This will close in 25 seconds