לפנינו בקשת חנינה שהגיש אחד הנאשמים בפרשת הולילנד, אורי שטרית, שהיה מהנדס העיר ואישר לייזמי הולילנד להגדיל את אחוזי הבניה. לפי טענת הפרקליטות, הוא קשר קשר עם עד המדינה שמואל דכנר, בגלל שהיה שקוע בחובות. אולמרט קיבל 6 שנים ואורי שטרית קיבל 7 שנים, קנס 1,000,000 ש"ח וחילוט של 500,000 ש"ח.
על פי הסיפור הראשוני של המשטרה, האח של שטרית התאבד והשאיר 3,000,000 ש"ח חובות שהוא ערב להם, ושדכנר סידר לו שוחד שהפחית את החוב ל 1,000,000 ש"ח, ושטרית הוציא חשבוניות פיקטיביות על השוחד שקיבל בסך 2,000,000 ש"ח.
שטרית יוצג ע"י פרופ' דוד ליבאי, יעל גרוסמן ויוסי בנקל. בנקל טען שהכל זה תוצאה של רכילות זולה. בסוף הפרשה הפרקליטות טענה שהשוחד היה רק 700,000 ש"ח. מקריאת בקשת החנינה לא ברור אם שטרית מודה בכלל שהוא לקח שוחד, ונראה שהוא כופר בכך. בכלל בקשת החנינה נראית כמו ערעור, ולא כמו חנינה. ומי שכתב אותה, ליבאי, נחשב אחד החכמולוגים הגדולים אי פעם בעולם המשפט.
הסיבה לחנינה: השופט דוד רוזן דפק את שטרית ומנע ממנו שמיעת עדים וקבלת ראיות
בבקשת החנינה שהגישו דוד ליבאי וקנת מן, הם טענו שהוא תרם תרומה רבה לעיר ירושלים (כולם טוענים את זה), שהוא ראוי לרחמים כי היא מעברות מצוקה שפרץ את חומות ההפלייה נגד מזרחיים והגיע עד להרווארד (תבלינים להזלת דמעות), וגולת הכותרת של הטענות היא שהשופט בתיק דוד רוזן דפק אותו היטב כי אסר עליו להביא עדים, וסירב לקבל ראיות.
הנה בעמ' 15:
בתמונה: דוד רוזן שבעצמו היה שופט שמנע מנאשמים זכויות להוכחת הגנתם, הפך אח"כ לנציב טיוח תלונות על פרקליטים…..
הנימוק לחנינה: פערים בענישה
ליבאי טען שבית המשפט העליון קבע שאורי לופוליאנסקי היה המשוחד הראשי, והוא לא קיבל אפילו דקה אחת בכלא. לופוליאנסקי לקח שוחד של 2,500,000 ש"ח במשך 7 שנים. במחוזי דוד רוזן גזר עליו 6 שנים בכלא, אבל הערעור של לופוליאנסקי הצליח וביטלו לו את הכלא, והוא סיים עם כמה חודשי עבודות שירות.
כלומר הטענה פה היא שצריך לתת חנינה כפיצוי על שך שליבאי ויוסי בנקל נכשלו בערעור של אורי שטרית.
להלן בקשת החנינה של שטרית (בפרשת הולילנד ואולמרט)