מנדלבליט ממשיך להזיע בחקירות ולספר על התעלולים והתפירות של חבריו הפרקליטים בחונטה. אלא מאי? במקום שזה יעבוד לטובת ביבי וימשוך מנדטים לשמאל הרך, כלומר לליכוד (מפלגת SOFT SMALL) המנדטים נוהרים לעוצמה יהודית. ביבי מאוד מעוצבן…. אם אתם בעד ביבי, אז הצביעו איתמר בן גביר וטלי גוטליב. רק איתמר וטלי יעמידו לדין את הנוחבה והחונטה.
מנדלבליט, אחרי עדות כזו שהוא לא זוכר, לא יודע, או שהכל "יכול להיות", איך הוא יכול בכלל להמשיך לשמש דיקאן למשפטים ברמת גן? האיש הובל באף, העובדים שלו שיקרו לו, עבדו עליו, והוא שיקר לציבור שהוא מפקח, שהוא בעניינים ושהוא עם היד על הדופק. לא דובים ולא יער. האיש לקח משכורת ולא עשה כלום לשמור על "שלטון החוק". לא בלם את הסוסים הדוהרים. איך לא מוגשת מייד עתירה לבגץ לפטר את מנדלבליט מהמכללה?
מעופף ושקרן כזה לא ראוי ללמד אף סטודנט למשפטים. איך הסטודנטים שלו לא יצחקו עליו, שאחד כזה שחתם על אישומי שוחד על ביבי, לא זוכר בכלל למה חתם, ובכלל הוא לא חתם, אלא הדביקו לו חתימה. חד משמעית, מנדלבליט היה בובה על חוט של שי ניצן. ניצי פיצי.
בינתיים ביבי לא יודע מה לעשות עם עצמו, שכן העדות של מנדלבליט היתה צריכה לחזק אותו, את מפלגת "השמאל הרך", הליכוד, אבל היא מחזקת את איתמר בן גביר ואת טלי גוטליב. הציבור שרואה איך מנדלבליט מודה שתפרו תיקים והתעללו באזרחים, מבין מייד שרק טלי גוטליב ואיתמר יטפלו בשורש הבעיה. ביבי לא יטפל בבעיה והליכוד הוא אוסף של אימפוטנטים כמו יריב לוין, שיש לו 0 הבנה במשפטים.
בתמונה: בזכות עדות מנדלבליט, המצביעים נוהרים לטלי גוטליב. לביבי אין שום מסר שהוא יכניס את כל התופרים לכלא. טלי הבטיחה שהיא תדאג לחיסול חשבונות עם החונטה. זו הסיבה שעדות מנדלבליט משרתת את טלי, ולא את ביבי. נזכיר שעברו 3 שנים וביבי לא הכניס אפילו נוחבה אחד לכסא החשמלי!!!!!

אם אתם בעד ביבי, אז הצביעו איתמר בן גביר וטלי גוטליב – רק הם יכניסו את החונטה למעצר מנהלי
מי שמצביע ביבי לראשות הממשלה יקבל את יצחק עמית ראש משלה ואת דפנה ברק ארז סגנית ראש ממשלה.
עובדה שביבי לא יודע לנצל את כל התיקים התפורים לאג'נדה מגובשת להמשיך ברפורמה, ולהכניס את כל שופטי העליון לכלא, את כל צמרת הפרקליטות והפצ"ריה לכלא, ובמקום לבזבז 4 מיליארד ש"ח להקים בית משפט לנוחבות, להקים אגף VIP בשדה תימן ולהכניס למעצר מנהלי את כל שופטי העליון, כל הפרקליטות וכל הפצ"ריה.
אביחי מנדלבליט "אמנזיה טקטית ופתלתה"
שימו לב שאביחי מנדלבליט בכלל לא זוכר שהוא אישר לחקור שוחד. לטענתו נתן אישור כללי לחקירת טוהר המידות, ומזה זה הסתעף "בדרך פתלתלה". אשכרה ראש התביעה הכללית לא זוכר באילו עבירות הורה לחקור את נתניהו. השופט ברעם נדהם.
עו"ד כנרת בראשי אמרה לפתחי וזמרי: "מנדלבליט מאוד מביך. אני רוצה להזכיר לכם שהוא היה ראש התביעה הכללית של מדינת ישראל. הוא 'לא זוכר' באיזה עבירות הוא הורה לחקור את נתניהו. יכול להיות שבשוחד הוא מגמגם, אבל בהפרת אמונים, טוהר מידות, וכשמראים לו שאין את זה שם, אז הוא אומר 'אבל אני זוכר שכן'.
ואז השופט ברעם נדהם לנוכח האמור ואמר לו: 'תגיד, אתה מדבר על תיק של ראש ממשלה. איך אתה מדבר איתי בכלל על דרך פתלתלה באזהרה לנתניהו, מבלי לנתח בדיוק שראש הממשלה חשוד בשוחד?' זה לא תובע משטרתי, אנחנו מדברים פה על ראש התביעה הכללית שהורה ולקח את המדינה הזאת לסחרור מטורף של חמש מערכות בחירות, של פילוג ושיסוי בעם, של שנאה מטורפת. התיק הזה הוכיח שזה רק פוליטיקה!"
נזכיר שביבי היה צריך להיות מוזהר שהוא נחקר על שוחד, ומעולם לא אוזהר שהוא החקר על שוחד.
לא קרא את כתב האישום.
לא קרא את הראיות.
לא אישר לשים שוחד בכתב האישום.
לא אישר לחקור.
לא אישר להשתמש במודיע המשטרתי בן כספית.
לא אישר האזנות סתר.
לא אישר תרגילי חקירה עברייניים.
לא חתם על כתב האישום.
לא אישר שימוש בנהגי רוה״מ כמודיעים.
לא אמר להביא עדות מהדס קליין.
לא אישר ״פעולה על״ הדס קליין.
לא עודכן על ידי משטרת ישראל בפעולות חקירה.
לא התנגד לקבל סיקור אוהד במשפט על סיקור אוהד…
את העובדה שהפרקליטות של מדינת ישראל מתפקדת כארגון פשע לכל דבר ועניין, אנחנו יודעים.
את העובדה שיש יחידות במשטרת ישראל שגם הן מתפקדות כארגון פשע, אנחנו יודעים.
את העובדה שכל קונגלומרט הפשע הזה, לא רק שמקבל תמיכה מוחלטת מתקשורת השמאל, אלא חי איתה בסימביוזה עבריינית מלאה, אנחנו יודעים.
את העובדה שהמועצה המוניציפאלית של סדום ועמורה שאנחנו חיים בתוכה, יושבת ב״בית-המשפט העליון״, אנחנו יודעים.
את העובדה שכל מפלגות האופוזיציה הן חלק מציר הרשע ה״משפטי״, אנחנו יודעים.
את המציאות שבה אנחנו חיים, מערכת ״משפטית״ שיכולה להעביר השתלמויות לטרויקה של הנ.ק.ו.ד., אנחנו יודעים.
הדבר היחיד שאנחנו לא יודעים עדיין, זה כמה אנשים במדינה מוכנים להמשיך לחיות בתוך האפלה הזו.
דנה CUNT ויס התגלתה כשכירת חרב להשכיר של הפרקליטות
מי יאמין עכשיו לכלבה דנה וייס? היא הרי עשתה כתבה עם מנדלבליט שכאילו היא פוגשת אותו במקרה הולך ברגל במדרכה ומראיינת אותו בינואר 2029.
מנדלבליט העיד שזה היה מבויים. שהדוברים שלו הציעו לביים את האירוע כפגישה אקראית. הסנגור של ביבי חדד גם הוציא ממנו אישור (תשובה של "יכול להיות" זה אישור), שהוא קיבל את כל השאלות מראש, ושהוא עבר על העריכה של מה ששודר…. נו…. ועל זה דנה וייס רוצה שיזכרו אותה כמי שמביאה סקופים? זו לא עיתונאית, זו שכירת חרב. אינטגריטי על הקאנטים. לא פלא. מדובר ב CUNT.


מה ידעה דנה וייס – ומה מנדלבליט מכחיש "כן קיבלתי הצעה דוברותית"
חדד הפנה לכתבה ששודרה אז בחדשות 12, שבה תוארו, לדבריו, מהלכים חקירתיים וגביית עדויות מתחת לרדאר. הוא שאל את מנדלבליט אם אישר כבר בשלב מוקדם, עוד לפני פתיחת החקירה באזהרה, גביית עשרות עדויות. מנדלבליט השיב כי אינו מכיר את התיאור הזה. לדבריו, הבדיקות היחידות שהוא זוכר מאותה תקופה נגעו לנושאים אחרים, ובהם "הניהול הכפול".
הוא הוסיף כי אינו זוכר כמה בדיקות פוליגרף בוצעו, והסביר שבשלב מוקדם נבחנה השאלה אם קיים חשד סביר המצדיק מעבר לחקירה מלאה.
מנדלבליט השיב כי לא הכיר בזמן אמת את הקשר בין רוטנברג למוזס ולא היה מודע לכך כאשר נתן אישורים בשלבים המוקדמים של הבדיקות. הנקודה המרכזית שעלתה מהדיון היא שמנדלבליט אישר לראשונה בצורה מפורשת שפגישת הרקע עם דנה וייס הייתה יזומה ומתוכננת, אך עמד על כך שהיא עסקה בתהליך קבלת ההחלטות ולא בחומר הראיות עצמו.
דנה וייס מסרה בתגובה: " אביחי מנדלבליט או מי מטעמו לא קיבל זכות עריכה בכתבה, לא צפה בכתבה לפני שידורה, לא ערך דבר בכתבה ולכן ממילא לא יכול יהיה לשנות דבר. מעבר לנדרש נבהיר שבמקרה הזה לא הועבר שום מסמך לקראת ובמהלך הכנת הכתבה".
מנדלבליט אישר שהמפגש המצולם עם ויס תואם מראש, ושקיים איתה שיחת רקע. ראו כמה ציטוטים:
חדד: "עם דנה ויס, הפגישה המקרית לא הייתה מקרית?”.
מנדלבליט: "איש לא אמר שזו הייתה פגישה מקרית. אני לא התכוונתי שהיא תהיה מקרית”.
מנדלבליט הסביר: "זה מה שהציע לי הדובר: ללכת ברחוב ולהגיד לה שלום”.
חדד: "נאמר לך בראיון — 'קח עט ותכתוב מה שאתה רוצה'?”
מנדלבליט: "יכול להיות”.
חדד: "וכך עשית, ראיון עם עצמך, לגיטימי”.
מנדלבליט: "יכול להיות, לא זוכר דבר כזה שאני כתבתי ראיון עם עצמי”.
כאשר חדד שאל אם קיבל טיוטה ושינה בה תכנים, מנדלבליט השיב שוב: "יכול להיות”.
והכי בידור זה שמנדלבליט סיפר לה על מה שקרה בישיבות פנימיות, שזה דברים שהסנגור ביקש ולא נתנו לו בטענה שזה "שיח פנימי", והנה מנדלבליט עמו מספר לדנה וייס סיפורי אלף לילה ולילה מ"שיח פנימי". לא רק שהמפגש ברחוב היה מתוכנן, מנדלבליט אישר גם שהעביר מידע בשיחת רקע על התהליך שהוביל לחקירות נתניהו. חדד הצביע על כך שההגנה נאלצה להיאבק כדי לקבל מסמכים מדיונים פנימיים, בעוד עיתונאית קיבלה הסברים ממנדלבליט עצמו.
דנה ויס, מצדה, הכחישה שמנדלבליט קיבל זכות עריכה או צפה בכתבה לפני שידורה. זו הכחשה ממוקדת של טענה להתערבות בתוצר הסופי; היא אינה מכחישה שהתקיימה שיחת רקע או שהמפגש תוכנן.
ההשוואה שחדד ביקש להציג היא ליחס בין סיקור אוהד לבין טענות השוחד בתיק 4000. זו טענת ההגנה: אם שיחות רקע, תיאום מסרים ואפשרות לתיקון תכנים הם לגיטימיים אצל היועמ״ש, מדוע יש לראות בהתנהלות דומה לכאורה אצל נתניהו מעשה פלילי?
חדד: "וכך עשית, ראיון עם עצמך, לגיטימי”.
מנדלבליט: "יכול להיות, לא זוכר דבר כזה שאני כתבתי ראיון עם עצמי”.
חדד הקשה אם קיבל טיוטה ושינה תכנים. מנדלבליט השיב: "יכול להיות”.
גם המוניטין של בן כספית ירד לתחת: מאכיל צפרדעים את הפרקליטות
זה היה אחד הקטעים הבולטים בעדות מ 21/11/2026 . חדד עימת את מנדלבליט עם הקשר בין כספית לחוקרי המשטרה, עם גביית עדותו של כספית ועם החשד שמידע מחקירות דלף לתקשורת.
מנדלבליט אישר שהחקירות של ביבי הם פרי הזיות של בן כספית שעבד יחד עם השוטר ערן קמין. קמין שלח את בן כספית לדובב את הנהגים של ביבי, שזה דבר שאסור בתכלית האיסור, והכי בדיחה זה שכשאר ביבי רצה לפטר את הנהגים הפטפטנים, היועמ"שית אסרה עליו לפטר אותם, והוא נאלץ ליסוע עם נהגים שהוא יודע שבהם שטינקרים של המשטרה.
כדי לברוח מאחריות, מנדלבליט טען שהיה מוטרד מהקשר בין כספית למשטרה, ואף ביקש להפסיק אותו, ושזה לא תקין שעיתונאי ללא מגבלות אתיות, מופעל ע"י המשטרה כדי להפיל ראש ממשלה.
ראו שאלה ותשובה מהעדות
עו״ד עמית חדד: "באיזשהו שלב אתה ביקשת מהמשטרה להפסיק את הקשר עם בן כספית”.
מנדלבליט: "כן, כי הייתה לי תחושה שבמקום שהמשטרה תחקור הוא מפעיל את המשטרה. זו הייתה תחושה לא נוחה”.
חדד: "האם ידעת שהמקורות של כספית היו נהגי ראש הממשלה?
מנדלבליט: "מתישהו אני מכיר את זה, בשלב יותר מאוחר. אני לא זוכר את זה בשלב זה בדיוק מאיפה המקורות מגיעים”.


ועוד קצת שו"ת:
הדס קליין: זונה שטינקרית שתוחקרה שלא כדין
הדיון בהדס קליין נגע לתיק 1000, שעסק במתנות שקיבלו נתניהו ורעייתו מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. לפי הדיווחים, חדד טען כי המשטרה השתמשה במידע שמסרה קליין, ובפעולות הקשורות אליה, כדי להתקדם בחקירת המתנות למרות שאלות בדבר היקף האישורים שנתן מנדלבליט.
טענת ההגנה היא שפעולות החקירה של הדס קליין בוצעו ללא האישורים הנדרשים, או שהאישורים שניתנו בדיעבד הוצגו כאילו ניתנו קודם. תשובת מנדלבליט היא שהוא לא זכר את כל המועדים והפעולות; הוא גם הבהיר שלא כל פעולה חייבה אישור אישי שלו, ושחלק מהפיקוח נעשה בידי הפרקליטות המלווה, כלומר שי ניצן, ליאת בן ארי, ציפי גז ויהודית תירוש.
שאלה ותשובה מהעדות:
חדד הציג את סוגיית גביית העדות של קליין ופעולות החקירה שנעשו בעניינה.
מנדלבליט: "לא אישרתי פעולת חקירה על הדס קליין, לא זוכר את זה, אולי אני טועה בזה”.
כשחדד הציג צווי חיפוש שלטענתו לא קיבלו את אישורו האישי, דווח שמנדלבליט השיב: "טוב, זה חדש לי, אבל בסדר”.
המניעים הפליטיים של יהודית תירוש "שלא היה הוגריה ופולין"
ראו כתבה בוואלה של משה אליה כהן ההומו הכי לוהט בישראל פורסם 21/10/2026
בין מנדלבליט ל"הונגריה ופולין": הסיפור מאחורי תיקי נתניהו
אמירה שיוחסה למנדלבליט במהלך משפט נתניהו, ואמיתותה טרם הוכרעה, מעלה שאלות על השיקולים שהנחו את התביעה. האם החשש מפני "דיקטטורה" שימש להצדקת מהלכים משפטיים שנועדו לשמר את כוחה של המערכת המשפטית?

אתמול נשאל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, האם אמר לתובעת יהודית תירוש את הדברים הבאים באפריל 2019: "נתניהו יוביל מהפכה משטרית ואנחנו נהיה הונגריה ופולין. את מעדיפה להיות תובעת בתיק שיציל את הדמוקרטיה או שופטת בדיקטטורה?". הדברים יוחסו למנדלבליט על ידי בא כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ולא הוכחשו במפורש על ידי מנדלבליט ותירוש. עם זאת, אמיתותם טרם הוכרעה, וחדד טען שיש בידיו תשתית עובדתית להצגת השאלה.
אמירה כזו, ככל שנאמרה, חשובה לא רק משום שהיא עשויה לחשוף פגם נוסף בהתנהלות התביעה הכללית, פגמים שהולכים ומתגלים במהלך משפט נתניהו, אלא משום שהיא עשויה לחשוף את הסיפור האמיתי מאחורי התנהלות היוריסטוקרטיה הישראלית בשנים האחרונות: ראיית הקבוצות הסוציולוגיות המצויות בימין הפוליטי (סרוגים, חרדים, מזרחים) כאיום ממשי על ההגמוניה של הקבוצה שרואה את עצמה כיורשת החוקית של מפא"י ההיסטורית; איום שנקרא "סכנה לדמוקרטיה" וגלישה ל"דיקטטורה", אבל למעשה הוא איום על ההגמוניה.
כי מה שעולה מן האמירה הזו, ככל שנאמרה, הוא האפשרות שקו ישיר עובר בין ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו לבין ההתנהלות האגרסיבית וחסרת הרסן של היוריסטוקרטיה הישראלית לשימור כוחה, כוח חריג בהיקפו בהשוואה לדמוקרטיות מערביות אחרות. כי נתניהו הוא הנציג של ההגמוניה החדשה, וזו רוצה להחזיר את הכוח לעם, כמקובל בדמוקרטיות אחרות, באמצעות "רפורמה משפטית". מהלכים אלו מאיימים על כוחה של היוריסטוקרטיה. ולכן עולה החשש שהיה מניע חזק מאוד בפרקליטות וביוריסטוקרטיה הישראלית להגשת כתבי אישום בתיקים תקדימיים, על יסוד ראיות שחלקן נחלשו במהלך המשפט.
הגשת כתב אישום נגד אדם, ולא כל שכן נגד ראש ממשלה מכהן שמייצג את העדפותיהם של מיליוני אזרחים, על יסוד החשש שהוא יוביל ל"דיקטטורה", היא שיקול זר מובהק בהפעלת כוח התביעה. כתב אישום צריך להיות מבוסס על ראיות ועל הדין, ולא על הרצון לסכל ראש ממשלה מכהן משום שהיוריסטוקרטיה חוששת ממדיניותו. והתביעה הכללית, כמו כל רשות מינהלית, צריכה להיות כפופה לביקורת שיפוטית על שיקוליה. אם ההחלטה להעמיד לדין התקבלה משיקולים זרים, מדובר בפגם חמור שיש לבחון את השלכותיו המשפטיות.
אבל מדבריה של התובעת תירוש בדיון עולה תפיסה מצמצמת מאוד של האפשרות לבחון את מניעי התביעה במסגרת המשפט. כמה מזכיר הדבר את ההתעמרות של פרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, בנציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, כשזו רצתה לבקר את התנהלות הפרקליטות. גרסטל אמרה על ניצן שהתרשמה כי יש לו קושי עם דיוק ואמירת אמת, וכי הוא איננו ראוי, לדעתה, לכהן כפרקליט המדינה. זו תרבות ארגונית של גוף שרואה את עצמו מעל שאר הגופים, ומתקשה לקבל ביקורת חיצונית על התנהלותו.
אבל הנקודה המעניינת ביותר בכל הסיפור הזה היא הנרטיב שישראל עלולה להפוך לדיקטטורה מהסוג של "הונגריה ופולין". האמירה הזו, השגורה במחוזות השמאל הישראלי, מסתמכת על העלייה לשלטון של מפלגות ימין באותן מדינות, שפעלו לצמצם את כוחה של המערכת המשפטית, שלשיטתן נשבתה בידי המחנה הפוליטי היריב. מאבקים אלו ביחס לכוחה של המערכת המשפטית, שהתקיימו בהונגריה ובפולין, מתקיימים גם במדינות נוספות, ובכלל זה בבריטניה ובארצות הברית. אבל עצם התביעה להחזיר כוח למוסדות הנבחרים אינה הופכת משטר לדיקטטורה.
ואכן, מחקר אמפירי מקיף שביצעו אנדרו ליטל מאוניברסיטת ברקלי ואן מנג מאוניברסיטת וירג'יניה בחן את הטענה שבעולם מתקיימת "שחיקה דמוקרטית". החוקרים מצאו שבניגוד לנרטיב הרווח, מדדים אובייקטיביים כמו תוצאות בחירות, חילופי שלטון ומגבלות על הרשות המבצעת מצביעים על מעט ראיות לשחיקה דמוקרטית עולמית בעשור שנבדק. הם גם הצביעו על הפער בין מדדים אלו לבין הערכות סובייקטיביות של מומחים. אין בכך כדי לשלול כל תופעה של שחיקה דמוקרטית, אבל יש בכך כדי לערער על הביטחון שבו מוצגת טענת "השקיעה הדמוקרטית" כעובדה שאינה שנויה במחלוקת.
גם הטענה שהונגריה ופולין חדלו להיות דמוקרטיות מחייבת בחינה מחודשת לנוכח העובדה שהתקיימו בהן בחירות תחרותיות, ולאחר ניצחון האופוזיציה התקיימו חילופי שלטון. בפולין עלתה ממשלת טוסק לשלטון בדצמבר 2023, ובהונגריה הסתיים שלטונו של אורבן לאחר בחירות אפריל 2026. אמנם אין בכך כדי לשלול פגיעות במוסדות דמוקרטיים שהתרחשו בתקופת שלטון הימין, אבל גם השמאל והמרכז שעלו לשלטון נקטו צעדים שמעוררים שאלות חוקתיות קשות. בהונגריה, למשל, התקבל תיקון חוקתי פרסונלי המגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים, ומונע מאורבן לשוב לכהונה; ובפולין ננקטו צעדים שנויים במחלוקת לשינוי השליטה בתקשורת הציבורית ולבחינה מחדש של מינויים במערכת המשפט מתקופת שלטון הימין.
ומי שאחראים במידה רבה להפצת הנרטיב של "הדיקטטורה" ו"הונגריה ופולין" בישראל הם אנשי אקדמיה מהפקולטות למשפטים בישראל. הם אימצו את נרטיב השחיקה הדמוקרטית בלי לבחון באופן ביקורתי דיו את הביסוס האמפירי שלו, ובכך נתנו לגיטימציה לשופטים כמו יצחק עמית, שבמהלך הדיון על התיקון של עילת הסבירות השתמש בדימויים הרווחים בקרב חוקרי השחיקה הדמוקרטית, שלפיהם הדמוקרטיה עלולה למות בצעדים קטנים.
אז שימו לב למעגל: זה מתחיל באקדמיה, עובר למנדלבליט ולאנשי הפרקליטות, שלגביהם עולה כעת השאלה אם עשו שימוש בשיקולים זרים בהפעלת כוח התביעה כדי "להציל את הדמוקרטיה" (כלומר, לשמר את ההגמוניה שלהם), ואז מחלחל לבית המשפט העליון, כבסיס להצדקת צעד חסר תקדים של פסילת תיקון לחוק יסוד, בשם הצורך למנוע "דיקטטורה".
איך מטפלים בעד שעונה "יכול להיות".
- איך זה עובד? חוקרים את העד על כל תרחיש היפותטי אחר.
- הדיאלוג:
- עו"ד: "מר מנדלבליט, האם פגשת מישהו אחר ברחוב באותו בוקר?"
- עד: "לא זוכר".
- עו"ד: "האם יש מסמך בלו"ז שמראה שהיית בפגישה אחרת?"
- עד: "לא".
- עו"ד: "כלומר, האפשרות היחידה שנותרה, ההסבר הלוגי היחיד למה שקרה שם, הוא מה שהצגתי לך, נכון?"
- התוצאה: ה"יכול להיות" הופך ל"אין שום אפשרות אחרת".
- איך זה עובד? מציגים לעד עובדה מוגמרת, מוצקה וברורה מאליה, ואז שואלים שאלה שהתשובה עליה מחייבת אמירה חד-משמעית.
- הדיאלוג:
- עו"ד: "הצגתי לך מסמך שכתוב בכתב ידך שבו מופיעות השאלות של דנה וייס. האם תיקנת את השאלות האלו?"
- עד: "יכול להיות".
- עו"ד: "יכול להיות? מר מנדלבליט, אתה אדם עם זיכרון פנומנלי, יועץ משפטי לממשלה. אתה אומר לבית המשפט שייתכן שמישהו אחר לקח את העט שלך, זייף את כתב היד שלך ותיקן שאלות לכתבת טלוויזיה?"
- התוצאה: העד נאלץ לסגת מה"יכול להיות" כדי לא להיראות מגוחך בעיני השופטים.
- איך זה עובד?
- עד: "יכול להיות שהחלפנו טיוטות".
- עו"ד: "מצוין. אז אתה מאשר לבית המשפט שאתה לא שולל את הגרסה שלי שהחלפתם טיוטות. מבחינתך זו אפשרות ריאלית לחלוטין שקרתה במציאות".
- התוצאה: בפרוטוקול נרשם שהעד אינו מכחיש את האירוע, וההגנה יכולה להשתמש בזה בסיכומים כעובדה שלא נסתרה.
- איך זה עובד?
- שואלים שאלה כללית: "האם אי פעם אישרת שאלות מראש?" -> העד עונה: "לא זוכר, יכול להיות, בדרך כלל לא".
- מבקשים ממנו להתחייב: "אתה מוכן להתחייב שלא עשית זאת בתיק הזה?" -> העד מרגיש בטוח ועונה: "אני די בטוח שלא".
- שליפת הראיה: עו"ד שולף מייל, הקלטה או הודעת וואטסאפ שמוכיחה את ההפך הגמור.
- התוצאה: ה"יכול להיות" הקודם של העד נחשף כניסיון טיוח מכוון, ואמינותו קורסת לחלוטין.
- הדיאלוג:
- עד: "יכול להיות".
- עו"ד: "לא 'יכול להיות'. כן או לא?"
- עד: "אני אומר שזו אפשרות".
- עו"ד: "מר מנדלבליט, עשית את זה – כן או לא?"
- התוצאה: הלחץ הפסיכולוגי גורם לעד לפלוט תשובה אמיתית יותר, או לחילופין להפגין עצבנות שפוגעת ברושם שהוא משאיר על השופטים.
