בימים אלה מנהלת עו"ד משוגעת בשם טלי מי-טל הליכי הטרדה מאיימת נגד 2 עורכי דין, שי מורדוב שתקע אותה על חוף הים, והיא שמעה איוושות גלים, ועו"ד פיני פישלר שנתן לה פרנסה כי ריחם עליה.  המשוגעת טוענת שהם מטרידים אותה, וש"עדנה קרנבל" מלכלכת עליה….  אלא מאי?  היא זו שפנתה לעדנה קרנבל, ושלחה מעל 20 מילים, 50 קבצים ו 7 שיחות אודיו….

בהתחלה השופטת עדנה קוזינה זרקה אותה.  היא התלוננה עליה למנחם מזרחי, והוא הסביר לעדנה קוזינה שהאישה הזו כל כך משוגעת שעדיף לא להתעסק איתה כי כל היום היא שולחת תלונות, ולכן קוזינה שינתה דעתה ונתנה לה את יומה בבית המשפט וקבעה לה דיון עם 2 המטרידים לכאורה.

על אף שעדנה קרנבל ביקשה לנכוח, בהיוועדות חזותית, השופטת קוזינה לא הסכימה לצרף את עדנה לדיון.

הדיון בכלל היה משהו שקרוב לקרוא לו דיון.  לא היו חקירות נגדיות, אלא פשוט באו לפני השופטת וסיפרו לה סיפורים.  שמישהו יסביר לנו איך שופטת יכולה להגיע למסקנות בלי שהיא מרשה לחקור את המתלוננת????

בכל מקרה, הכתיבה של טלי מי טל כל כך מצחיקה שאין מנוס מלהצחיק קצת את הציבור..   ראו איזו איכות נמוכה של אוכלוסייה "שברירית" מקבלת רישיון עריכת דין.

לפנינו בקשה של טלי מי טל אחרי הדיון להתייחס עליה כמקורבנת מינית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוראה זו מחייבת רישום טעמים מפורשים במקרים של דחיית בקשה ללא שמיעת הצדדים. [תפנה המבקשת את בית המשפט לדחיית בקשת המבקשת על הסף תוך כדי ניהול "פינג פונג" דיוני בין מותבים שונים].

• 2. החלטת בית המשפט בתיק הטרדה מאיימת, ובפרט כאשר המבקשת היא נפגעת עבירות מין, מתחייבת להיות מנומקת באופן מלא ומפורט, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ולחוק מניעת הטרדה מאיימת. ההנמקה נדרשת להתבסס על מכלול הראיות והעדויות שהוצגו, תוד התייחסות רגישה ומיוחדת למאפיינים הייחודיים של עדות נפגעות עבירות מין.

הבסיס להנמקה: ראיות ועובדות, עם דגש על נפגעות עבירות מיו:

• 3. כאשר מדובר בנפגעת עבירת מין, חלים כללים ראייתיים ייחודיים בהערכת מהימנותה של המבקשת. אין לזקוף לחובתה באופן מיידי מאפיינים כמו ״היעדר״ [ על אף שהמבקשת הגיבה ונתנה הנמקתה כמפורט מטה] התייחסות לטענת המשיב 3 – שהוסר! לבטח כאשר נמחקה בקשת המשיב 3 [רק לאחר הערת המבקשת בדבר נוסח בקשת המשיב 3], התפתחות גרסה, קיומן של תהיות מסוימות, או התנהגות "אמוציונלית", שכן אלו מאפיינים מוכרים של טראומה.

• 4. עדותה של נפגעת עבירת מין אינה ככל העדויות, והטראומה עלולה להשכיח פרסים או לתשליך על אופן מסירת העדות. בית המשפט נדרש לבחון את עדותה ברגישות ובזהירות, ולחפש את "גרעין האמת" בגרסתה. אי־ התייחסות להיבטים אלו, במיוחד כאשר מדובר בהטרדה בעלת אופי מיני, מנוגדת להלכה הפסוקה.

• 5. ודוק: בהחלטת בית המשפט הנכבד סתירות מהותיות כדי שורשיות – והיעדר התייחסות לעדותה הרציפה הכרונולוגית הסדורה של המבקשת – אל מול טענות המשיבים [המתואמות] שאינן מגובות בתימוכין – להעיד וללמד על אמינותה ומהימנותה של המבקשת – ועד כמה צרובים האירועים החמורים עמוק בתוך נפשה המצולקת. ומצבה הבריאותי.

החלטת בית המשפט הנכבד מתעלמת לחלוטין מליבת המחלוקת – והיא פרסומים מכפישים בעלי אופי מיני, תוך עשיית שימוש לרעה מהליכים משפטיים חסויים – אשר בוצעו על ידי "בא כוחה" – בין היתר!

• 6. תטען המבקשת ־ כאשר בית המשפט מתעלם ממעמד המבקשת כגפגעת עבירות מיו, או לראיותיה כ״טענות" בלבד למרות שהו מגובות בתימוכיו. הרי שבית המשפט הנכבד למעשה מתעלם מטענה מהותית ומראיות רלוונטיות.

• 7. החלטת בית המשפט הנכבד בהחלטתו הסופית מיום 31.03.2026 – איו בה כל התייחסות לליבת טענות המבקשת כנפגעת עבירות מין, ואיו בה מאום בדבר היות המבקשת נפגעת עבירות מיו! מקום בו בקשת

המבקשת מלכתחילה מתבסס על פגיעת בפרסיותח בפרסומים בעלי אופי מיני, ומתון פסקי דין חסמים, וקשירת מעורבותו של המשיב 2 – בדרכו הנלוזה – להוביל את המבקשת אל מיטתו, תון התחזות לאדם עדין, רך, מכיל, הנוהג בה בדיוק באופן ה״שברירי" לו היא זקוקה ועד ליום בו שלח למבקשת את הפרסום החדש. וכשבפני בית המשפט הנכבד הונחה האסמכתא להיות הנפגעת קורבן עבירות מין, לרבות – הודעת המבקשת מיום 31.03.2026 – ותוכנה מלמד על כי המשיב 1- טוען הוא כבא כוחה של המבקשת : "מדובר בנפגעת עבירות מין קשות……"

פגם מהותי בהנמקה, היורד לשורשו של עניין – עלול להצדיק התערבות ערכאת ערעור.

• 8. זאת ועוד, כאשר החלטת בית המשפט הנכבד משתרעת על פני 9 עמודים – ומציגה תמצית טענות המבקשת תוך התעלמות מלב ליבת המחלוקת האמןרה לעיל. נוסח ההחלטה מתבסס על תמצית ״טענות המבקשת״ -תוך התעלמות רבתי – מליבת המחלוקת, ומהיות המבקשת נפגעת עבירות מין המגובה כתימוכין רבים ־ הרי שאין המדובר ב- "טענות" אם כי בעובדות מבוססות להן הוצגו "מאות עמודי ראיות" [כפי האמור בהחלטת בית המשפט].

• 9. פגם כזה בהנמקה, עלול להצדיק התערבות ערכאת ערעור. ובית המשפט נדרש להתמודד באופן ראוי וממצה עם כל קושי שעלול לעורר מתן האמון בעדות, ובמיוחד להסביר מדוע ניתן לסמוך על העדות של מי מהצדדים חרף קשיים אלו. אי-התייחסות לליבת המחלוקת, שהיא מעמד המבקשת כנפגעת עבירות מין והאופי המיני של ההטרדה, פוגעת בזכותה להליך הוגן.

ר׳ ע״פ 7218/22 טל אלמלח נ׳ מדינת ישראל (29.1.2025)

ר׳ ע״פ 1965/14 פלתי נ׳ מדינת ישראל(17.8.2016)

ר׳ ע״פ 9274/08 פלוני נ׳ מדינת ישראל (2.12.2009)

הערכת עדות נפגעת עבירת מין – ייחוד ורגישות;

• 10. הפסיקה מכירה בייחודן של עבירות מין ושל עדויות נפגעות עבירות מין. עבירות אלו מתבצעות לרוב בצנעה, פוצעות את נפש הקורבן, ומובילות לתופעות של "קוד בושה". עדות נפגעת עבירת מין היא קשה וייחודית, כרוכה בנושאים טראומטיים ואינטימיים, ועלולה להציף רגשות אשם ובושה. לכן, אין לבחון את גרסת המבקשת בפריזמה בה נבחנות עדויות בעבירות אחרות. אין לצפות מנפגעות להיות "מכשיר לדיוק אוטומטי", ואי-דיוקים, בלבול, התפתחות גרסה או התנהגות ״אמוציונלית״ והם – אינם פוגמים בהכרח במהימנות העדות, אלא יש לבחון את "גרעין האמת" שבגרסה ואת המיקשה כולה.

ר׳ ת״פ (שלום חיפה) 9061-05-18 מדינת ישראל נ׳ משה איבגי (9.1.2020)

ח ע״פ 3217/14 פלוני נ׳ מדינת ישראל (31.7.2016)

ח ע״פ 9399/09 חיים ארלקי נ׳ מדינת ישראל (10.8.2010)

ע״א 7426/14 פלונית נ׳ עו״ד אורי דניאל (14.3.2016)

ח סע״ש (עבודה חיפה) 32518-02-20 פלונית – מדינת ישראל – משרד החינוך התרבות והספורט (1.9.2024)

פעולת בצוותא וניצול מיני של שבריריות הנפגעת:

• 11. המור מבך, שעם התפתחות ההליך – התבהרה התמונה יותר ויותר והמבקשת הניחה בפני בית המשפט עובדות חמורות – בדבר קשירת קשר, ניצול מיני של המשיב 2 – השלוח, השגת דבר במרמה, והלאה והלאה…..

המשך ההטרדה ומניעיה בבסיס לצו מניעה:

• 12. המשך פניותיו של המשיב 2, למרות ניסיונות המבקשת לנתק קשר, מחזק את היסוד המרכזי בחוק מניעת הטרדה מאיימת – קיומו של בסיס סביר להניח כי המטריד עלול לשוב ולפגוע. העובדה שמניעיו של משיב 2 היו לשמש צינור מידע למשיבים אחרים, מצביעה על דפוס התנהגות מתמשך ועל כוונה לפגוע בשלוות חייה של המבקשת, גם אם באופן עקיף, ומהווה חלק מהנסיבות הכוללות שיש לבחון.

• 13. הוראות חוק למניעת הטרדה מאיימת חל גם כאשר ההטרדה נעשית על ידי "אחר". ואין מניעה כי "אחר" זה יהיה יותר מאדם אחד הפועל בצוותא. ניצול שבריריותה של נפגעת עבירות מין למטרות מיניות, כפי שמתואר לגבי משיב 2, עשוי להיחשב כעבירת מין בפני עצמה, או כהתנהגות המהווה בסיס סביר להניח כי הוא עלול לבצע עבירת מין, ובכך להצדיק מתן צו מניעת הטרדה מאיימת. ניצול יחסי תלות, מרות או שבריריות הוא מאפיין מובהק של עבירות מין.(70301,113277,346 Law)

(2 ,70331,117473 Law)

(2 ,54274 ,4380 Law 70331,117475, 4; Literature)

ר^, סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, ת ש ס״ב־12001 צו מניעת הטרדה מאיימת

סעיף 346 לחוק העונשין, תשל״ז־11977 חדירה אסורה

סעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס״ב-12001 הטרדה מאיימת ־ מחיו

• 14. תטען המבקשת, כי כל החלטה שיפוטית, ובכלל זה החלטה בתיס הטרדה מאיימת. חייבת להיות מנומקת. הרי שבמקרה דנן, חלים כללים ראייתיים ייחודיים המאפשרים לבית המשפט הנכבד גמישות רחבה בהערכת עדותן של נפגעות עבירות מין, ואין לזקוף לחובתן באופן מיידי סתירה לא רציונלית ושאינה תואמת את כלל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד.

• 15. הנמקת החלטת בית המשפט מתחייבת להתבסס על מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, ועל ממצאים עובדתיים שנקבעו על סמך ראיות אלו. בית המשפט נדרש לבחון את העדויות, המסמכים והתנהלות הצדדים כולם. כאשר מדובר בנפגעת עבירת מין, חלים כללים ראייתיים ייחודיים בהערכת מהימנותה.

• 16. עדותה של נפגעת עבירת מין אינה ככל העדויות, והטראומה עלולה להשכיח פרטים או להשליך על אופן מסירת העדות.

משכך, מתבקש להעמיד דברים על מכונם ודיוקם:

• 17. מלכתחילה, עתרה המבקשת לסעדים המוקנים לה מכוח חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשם״ב-2001, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס״א-2001, וחוק הגנה על נפגעי עבירות מין. המבקשת הניחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית מוצקה (לרבות מוצג מב/2) המעיד על היותה נפגעת עבירה. הן פרוטוקול הדיון והן החלטת בית המשפט מעלים קשר ישיר ומובהק בין הפגיעה במבקשת לבין פרסום תיקיה החסויים ושפת ביבים בוטה. במנעו ממתן הגנה אפקטיבית, חטא בית המשפט למטרת החוק לשמש "עיר מקלטי׳ לנפגע, והותיר את המבקשת חשופה לפגיעה חוזרת ונשנית בזירת הפרסום.

• 18. המבקשת הבהירה וחזרה והבהירה הן בע״פ, הן בכתב, הן בתכתובות בין הצדדים – כי פנייתה הראשונה למשיב 3 (שהוסר מההליך) בוצעה רק בחודש אוקטובר. פנייה זו נועדה להציג את ״תעודת הביטוח״ של המבקשת -אישור רשמי מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המעיד על צלילותה המלאה ושפיות דעתה.

ודוק: המבקשת טענה ותיעדה כי שלושה ממחשביה נפרצו. ככל שהיה לבית המשפט ספק בנוגע לתגובתה, מצופה היה כי בטרם יקבע קביעה עובדתית המטילה דופי באמינותה, יבקש המותב הנכבד הבהרה או ידרוש תימוכין נוספים.

המבקשת פעלה בשקיפות מלאה ואף העבירה את התיעוד הרלוונטי ישירות למחלקת הסייבר של הנהלת בתי המשפט.

• 19. פגם לוני היורד לשורש הענייו: מחד, נקבע כי המשיב 3 הוסר מההליך וכי לא בוצעה לו המצאה כדין (חרף היותו מנהל הליכים בישראל); מאידך, בית המשפט הטריח את המבקשת, במצבה הבריאותי המורכב, להגיש תגובה דחופה בשעה שמונה בבוקר לבקשה נלוזה של אותו משיב.

רק לאחר מחאת המבקשת נמחקה הבקשה. מצב זה יצר "ואקום" משפטי המאפשר למשיב ש״אינו צד להליך" – כפי החלטת בית המשפט הנכבד בדבר "אי המצאה כדין" להמשיך ולהטריד את המבקשת בחסות כתבי בי-דין, תוך פגיעה בזכותה הבסיסית להליך הוגן ושקט נפשי.

• 20. חוסר סבירות קיצוני בלוחות הזמנים וזיוף ראיות דיגיטליות:

המשיב 1 נאחז בתיק ה״ט 32501-06-25 מחודש 06.2025 – שם מתועדות טענות המבקשת בתלונת המשטרה, לאור האמור בפרוטוקול הדיון – ובהתייחס גם לטענת המשיב 3 – שמעמדו בתיק אינו ברור עד לרגע זה – בדבר זיוף מסכים. עין בלתי מקצועית רואה זאת.

• 21. הכל בזמן שהמבקשת מצהירה, ואף מניחה בפני בית המשפט הנכבד ראיות בכתב – בינה לבין המשיב 2, אודות התאריך בו גילתה המבקשת את הכתבה לראשונה רק ביום 17.07.2026 [ בקירוב – ובשל הזמן הדוחק להגשת בקשה זו].

• 22. לא יעלה על הדעת כי המבקשת פנתה למשיב 3 קודם למועד 10.2026 – ובטענות המופיעות בכתבה שכלל לא ידעה על קיומה, בשעה שבאותה עת ממש פנתה בבקשת ה״ט המשפט – ומטעמים אחרים בכלל.

• 23. המבקשת מבקשת להדגיש את הקלות הבלתי נסבלת בביצוע פעולות "העתק-הדבק" על גבי מסמכים הנחזים להיות תכתובות מייל לצורך יצירת מצג שווא. ולרבות, היעדר הלימה בין הכתוב ב״ראיות" אותן הציג המשיב 3 – שמעמדו לא ברור! פעם אחת כותבת המבקשת בגוף ראשון? פעם שנייה כותבת בגוף שלישי? אפילו הפונטים אינם תואמים!

• 24. יתרת מכך, המשיב 3 טען ל״עשרות או מאות פניות״ – טענת שנותרת בחלל האוויר ללא בל ברל ראית. אימוץ גרסאות אלו ללא דרישת תוכחת פורנזית מתוות שגגת ופגיעת במבקשת ־ כזו המצריכה תיקון מידי.

• 25. הצגת עובדות מוכחות כ״טענות" גרידא (השימוש במינוח "לטענתה"):

• 26. המבקשת מלינה על כך שבית המשפט בחר להציג עובדות חלוטות המגובות בראיות חפציות ותימוכין במינוח הממעיט "לטענתה". מדובר בעובדות שהוכחו כדבעי, ובראשן מצבה הרפואי והיותה נפגעת עבירה. הצגת עובדות אלו כטענות סובייקטיביות חוטאת לאמת העובדתית בתיק ופוגעת במשקל הראייתי שהיה על בית המשפט להעניק להן מכוח חובת הזהירות המוגברת כלפי נפגעי עבירה.

• 27. מתבקש בית המשפט הנכבד להסביר ולנמק החלטותיו הסותרות בעניין המשיב 3 – ולתקן הנמקות ההחלטה בהתאם להוראות החוק במורם.

• 28. סיכום והשלכות רפואיות – גזר דיו מוות משפטי ורפואי:

• 29. המבקשת, עד עתה שמרה על פרטיותה הרפואית – מתוך תקווה להותיר לה מקום להירפא. החלטת בית המשפט הנכבד על שלל הפגמים – איננה אלא הפקרת גורל המבקשת וגורל בנה הקטין, בנסיבות אלו – נוכח מסוכנותו של המשיב 1 ושלוחיו – תעדכן המבקשת את בית המשפט הנכבד – כי המבקשת חולה במחלה systemic mastocytosis מחלה המוגדרת ־ סוג של סרטן דם ומח עצם נדיר. בדיוק כפי ייחודיותה של המבקשת! לא בכדי המשיבים כולם ״התאהבו במבקשת״ – עד כדי שליטה אובססיבית!

• 30. החלטת בית המשפט, המותירה אותה ואת בנה חשופים למסכת השמצות אכזרית למרות הוכחת הפגיעה, אינה אלא "גזר דין מוות". במקום בו אין אדם יודע יום פקודתו, מתבקש בית המשפט הנכבד לתקן את השגגות האמורות, לנמקו כדבעי ולהשיב למבקשת את ההגנה לה היא זכאית על פי דין.

למעלה מן הצורך לציין, באה המבקשת אל בית המשפט על מנת להירפא – ולחיות, וזכתה לגזר דין מוות. החלטה זו, על אף שגגותיה – מהווה עבור המבקשת חותמת המנציחה את רמיסת זכויותיה של המבקשת, הפקרת גורלה וגורל בנה, אלו – במעט מזעיר לנצח ירחפו מעל ראשיהם של המשיבים ושל המערכת כולה. החלטה זו, תישאר כעדות חיה וכחלק מצוואתה – של המבקשת, מתוך הבנה שבערבו של יום – סופה של האמת לצוף!

החלטה זו – איננה אלא תעודת ביטוח לכל פגיעה נוספת במבקשת!

בנסיבות האמורות, מתבקש בית המשפט הנכבד לתקן הנמקות ההחלטה על שלל וכלל הפגמים.

ההליך – לכשעצמו הפך למטרד. בנסיבות אלו – התנצלות המבקשת באם חזרה על טענותיה ו/או השמיטה דבר.

מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה כאן.

בברכה, טלי מי־ טל, עו״ד המבקשת

PDF

בקשה טלי מי טל להתייחס אליה כקורבן מין 1-4-2026

להלן בקשת טלי מי טל לדיון נוסף על הטרדות חדשות

בפני בית השלום

בפתח תקווה

בפני כב׳ המותב, כב' השופטת עדנה יוסף – קמין.

תאריך חתימה על המסמך: 30.03.2026

י"ג ניסן תשפ״ו, 31/03/2026 החלטה תיק 49532-03-26

[להלן: הה״ט]

[להלן: נשוא תיק י.ס.]

ובעניין המשיב שהוסר;

יהונתן ג׳וני קאפח, ת.ז. 024173544 כתובת לא ידועה.

ברישא לנימוקי הבקשה יורגש – מרגע לרגע מהבהרת התמונה בולה. מקום בו ההנהלות המשיבים היא שקושרת עצמם לביצוע עבירות חמורות המנויות בהוק העונשין,

• 1. למעלה מן הצורך לציין, בקשת המשיב 2 נושאת תאריך 28.01.2026 ־ נסרקה למערכת בית המשפט ביום 29.03.2026 בשעה 10:10:09- קרי, בחלוף כשעה ו – 20 דקות. ומן הנימוקים המאמצים את הנרטיב החמור -תוך המשך ההתנהלות הפוגענית ואימוץ הנרטיב ״המפתיע״ – של כלל המשיבים – בטענתם מ אינם ממרים האחר את השני.

• 2. הכל ממן בו בקשות המבקשת שהוגשו בליל 27.03.2026, ובליל 28.03.2026 – נסרקו למערכת נט המשפט

בשעה 08:51,08:50 – להלן בקשות המבקשת:

3. ראה סעיף 5 לבקשת המשיב 2 – בקשת איסור פרסום בטענות לגיטימיות – תוך שרבוב המילים: "….בשל העובדה כי חלק מהצדדים אינם בקו הבריאות (בלשון המעטה) והמבקשת עצמה מוכרת כנפגעת עבירת מין (ע״פ עדותה)"

5. ההליך כולל פרטים אישיים, רגישים ורבות רפואיים ואינטימיים. אשר חשיפתם לצינור תגרום לנזק שאינו בר תיקון, ולרבות בשל העובדה כי חלק מהצדדים אינם בקו הבריאות (בלשון המעטה) והמבקשת עצמה מוכרת כנפגעת עבירת מין ןע״פ עדותה).

• 4. זאת, לאחר שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד התכתובות בין המשיב 2 לביו המבקשת ובחן הציגה המבקשת בפניו דבר היותה נפגעת עבירות ולא עבירת! מיק

• 5. כך, כפי שהוצגו התימוכין בבקשות המבקשת האמורות בסעיף 1 לעיל – כאשר גילתה את פרצופו האמיתי -ועדיין לא הבינה המבקשת סדר הגודל של הכנופייה, ואף מסרבת להאמין כי מדובר בבנופייה של ממש.

• 6. לצין, כי ריבוי ליקוט צילומי המסך נ מתוך טענת המשיבים כי המבקשת בין היתר "מדמיינת"] מבלבלים והמבקשת באם – החסירה תאו השמיטה דבר – מביעה התנצלותה. לפיכך, ועל מנת שלא להטריח את בית המשפט הנכבד – יצורפו צילומי ״ההטרדה״ וכן, ידיעתו של המשיב 2 – באשר לאמירה – [עפ״י עדותה"].

• 7. למעלת מן הצורך לציין כי הנרטיב המתואם, הפוגעני, הדורסני – לעניין ״בריאותה הנפשית של המבקשת" –מתבקש להיפסק- לכל הפחות בין כתלי בית חמשפס I wsn

• 8. בנסיבות אלו, מתנגדת המבקשת למתן צו איסור פרסום לבקשת המשיב 2 – שעה שסוף סוף הבין כי מעשיו נופלים כדי מעשים פליליים המנויים בחוק העונשין.

• 9. בקשת המשיב 2 – אין בה כל דאגה לשלומם ובריאותם של הצדדים כולם. אלא, שבקשתו הוגשה בחיל ורעדה לאחר שנחשפה שיטת פעולתו – הבזויה! ובתיאום מדויק עם המשיבים הנוספים. כך לדוגמה, לא הבינה המבקשת איך לעדכוני הכתבות מחודש אוקטובר 2025 – הצטרפו גם ענייני בוטוקס. והנה, מצילומי המסך שהוגשו בעניין המשיב 2 – מתקבל ה״בינגו" – שהרי המשיב 2 והמבקשת שוחחו על ענייני בוטוקס!

• 10. מכאן, שהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 30.03.2026, בהגינותו כי רבה – מלמדת על חיסיון שנדרש להגן רק על המבקשת! מקום בו המשיבים עושים דין לעצמם, תוך תיאום גרסאות, עמדות, ובהתאם להצלבות הסדר הכרונולוגי לאירועים כולם – אין המשיבים זכאים לפרס על מעשיהם השפלים – ואין בל עילה להסתרת שמות המשיבים תוך הותרת המבקשת כ- "פלונית".

• 11. כאן המקום להפנות את ביה המשפט הנכבד לאמור בסעיף 28 לבקשה המקור – ובעניין עוה״ד שחר אורגד והעבריין אסף גיל בפגישת איומים מתועדת עוד משנת 2023 – וכשהמשיב 2 הצהיר בפני המבקשת כי הוא מכיר את עוה״ד שחר אורגד.

• 12. לוס טענת המבקשת – ובאם בית המשפט הנכבד מעוניין כי הח״מ תגיש הקלטת האיומים משנת 2023 – על גבי ריסק און קי ערוך – הרי שלא זו דרכה של המבקשת – ולפיכך מתבקש בית המשפט הנכבר לחייב את המשיבים בהוצאות המלול נוסף ובעלות נוספה של כ־ 3,000 ₪ אך לשם הצפת האמת.

• 27. לצין, כי רק בחודשים האחרונים נודע לח״מ – אודות עברו הפלילי העשיר של המשיב 1 – שיטה ומעשים דומים!

• 28. לציין כי עוד בשנת 2023 – פגישת איומים מתועדת – בנוכחות עו״ד פיני פישלר, ושני שותפים נוספים -אוימה הח״מ מפורשות – בהוצאת כתבות מכפישות כנגדה באתר עדנה קרנבל. האחד עוח״ד שחר אורגד, השני – עבריין מורשע שריצה מאסר בבית החולים באר יעקב – אסף גיל תיק פלילי 4560/08 ת.ז. 027321207 ובתיק פלילי נוסף מ״י 17־05־31977 ובתיק פלילי 18־02־62026- ותיקים רבים ונוספים.

לוט עברו הפלילי של המשיב 1- מסומן 4.

• 13. ודוק, התנגדות המבקשת לבקשת איסור פרסום מטעמו של המשיב 2 – הפועל בצוותא חדא עם המשיב 3 –בעבור הפטרון המשיב 1– מקורה גם כן, כי לפתע פתאום – כך ממש – נולדו להם אתרים חדשים – ובהם: פרסום תיק בד״ם – שגם הוא נולד בעוולה – פרי מוחו הקודר והחולה של המשיב 1- והכל, על מנת לקשור אליו את המבקשת ב״קשר גורדי״ – כפי תיעודי הוואטסאפ המצורפים.

• 14. ובאתרים החדשים – לפתע מצאה המבקשת תיק בד״מ – לשכת עורכי הדין. תיק חסוי – גם הוא 1 אשר הולבש למבקשת עוד בטרם הפכה לעורכת דין, על ידי המשיב 1 והשמות הנוספים האמורים בסעיף 12 לעיל. ומיהו שייצג את המבקשת בהליך הזוי זח? הרי זהו – המשיב 11

• 15. יצפה בית המשפט הנכבד בהיותו מייצג המבקשת גם שם, ובשלל התסבוכות אליהן גרר את המבקשת – הכל מעשה ידי המשיב 1 ונתיניו.

יצפה בית המשפט במופע שנתן המשיב 1- בפני ועדת האתיקה – כאשר הוא שהניע את ההליך! יצפה בית המשפט הנכבד בבקשה – בבחינת צא והשווה – אל מול עדותו בבית המשפט – נתמה, מיהם האנשים שאינם בריאים בנפשם בכל הפרשה האיומה הזו – בה ניצבת אישה – אמא – עורכת דין – אישה שעברה ללא דופי -עד ליום בו נפלה לידי המשיב 1!

• 16. בעור התיק ממתין להכרעה, המשיבים ממשיכים במפגן של זלזול בושה בהליך המשפטי ובפרטיות המבקשת, תוך הפצה בלתי פוסקת של מסמכים ומידע. התנהלות זו חושפת את אחת משתיים: או שמדובר בתיאום הדוק

ומכוון תחת כסות מזויפת של יחסי ׳צר׳ד-לקוח׳—דבר המאשש את טענת המבקשת בדבר עדות שקי ותיאום גרסאות; או שמדובר בהתנהלות אובססיבית וחסרת עכבות, שאינה מתיישבת עם היגיון או נורמה מקצועית כלשהי, ומעידה על מצב נפשי מעורער הדורש בחינה מעמיקה של רמת המסוכנות הנשקפת למבקשת.

לא סיפקו לה אוטו. הגברת הזאת היא אם חד הורית, עם ילד על הרצף האוטיסטי, שעברה עבירות מין קשרת עם איש ציבור שאני לא אנקוב פה בשמו, שהגיעה אליי לטפל בתיק שלה וסיפרה לי שיש לה הסמכה □בוגרת משפטים באחת המכללות עמוק במגירה פנימה. אמרתי לח־ ׳את הולכת מיד להתמחות בלי שום קשר… את תהיי עו״ד, והיא עברה את בחינות הלשכה. עכשיו תראו איך היא עברה את בחינות הלשכה, כאשר הזמינה את הרכב הסתבר בסמלת שעשר את כל הפויילישטיקים האפשריים, לא היה אותר כסף מוחזק על ידם, לא היה מספר רישוי, אפילו שילדה אפילו פרשה פלילית גדולה שאני מבקש לא להלאות אתכם פה. אני קצין משטרה לשעבר, פנינו למפלג ההונאה במשטרת מחוז תל אביב, התיק מתנהל שם. תאמינו לי, עשינו עבודת חקירות יסודית ומקצועית. משטרת ישראל הונאת תל אביב כמובן עשר את מלאכתם קלה, פרקליטות מחוז תל אביב העבירו

• 17. ודוק: צילומי המסך – בין המבקשת למשיב 1 מלמדים על קנאתו לבך שהמבקשת אישה חזקה!

• 18. וראה זה פלא – אף אחד מהמשיבים ״אינו יודע כי המבקשת נפגעת עבירות מין" – 

להלן הפרסומים הנוספים – והחדשים. הכל בזמן בו המשיב 2 – "דואג לבריאותם של הצדדים [בלשון המעטה]".

• 19. כתובת ה – IP – של הדומיין – היא 104,21.57,142 – בנוסף, האתר עושה שימוש בכתובת IP נוספת כחלק

(Cloudflare): 172,67,185,253,ממערך השרתים שלו

• 20. כתבה נוספת תחת כותרת חדשה – באתר עדנה קרנבל – וכתובת ה – 1P של הדומיין: איננה אלא – הפתעה:

• 21. אתר נוסף בו לפתע צץ תיק בד״ט חסוי בעניין חח״מ – אתר המתחזה להיות אתר של רשות ממשלתית – gov.il

גם אתר זה – גם הוא מסתתר מאחורי חברת השרתים האמריקאית Cloudflare inc https://judgments.org.il/judgments

• 22. קרי, האתרים/הכתבות משתמשים בתשתית הסתרה מתקדמת של חברת Cloudflare, שיעודה הוא למנוע את חשיפת זהות הבעלים ומיקום השרתים האמיתי. בעוד ששימוש בתשתית זו הוא לגיטימי כשלעצמו, הרי שבנסיבות העניין, הצטברות הראיות (התמלול שבו המשיב מודה בקשר לאתר, עדכון הכתבות בזמן אמת והשימוש בטכנולוגיית הסתרה) מלמדים על כוונה מודעת להפצה אנונימית של דברי בלע – ובו בזמן שבית המשפט הנכבד בוחן את טענות וראיות הצדדים.

• 23. לוט צילום מסך של המשיב 2 – ״שאינו יודע שהמבקשת נפגעת עבירות מין״! אך, המשיבים כולם – מומחים בבריאות הנפש! ובעניינה של המבקשת! והכל, על מנת להימלט מאימת הדין! כל האמצעים מקדשים את המטרה! המטרה מקדשת את האמצעים! גם אם מדובר בדיני נפשות ובקטין שצריך להתמודד עם כלל ההשלכות!

 

"אין ליתן אמון במבקש לאור הסתירות והתהיות שנתגלו בחקירתו. המבקש הציג בפני בית המשפט תמונה בלתי שלמה ובלתי נכונה, בלשון המעטה, לגבי אמצעיו ולגבי חוסר יכולתו לשלם את האגרה. לא ניתן לסמוך על הנתונים שבתצהיר המבקש ולא ניתן להגיע על פיהם למסקנה, כי המבקש חסר אונים מבחינה כלכלית ואינו יכול לעמוד בתשלום האגרה. הפגמים שנפלו בבקשה הראשונה, לא באו על תיקונם בבקשה זו."

לסיכום:

במצב המתואר, שבו מתבצעים פרסומים חסויים על ידי המשיב 1 ושלוחיו – פרסומים מתמשכים אודות המבקשת כנפגעת עבירות מין, ובעוד בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת (ה״ט) תלויה ועומדת:

• א. מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשת הסעדים – כפי המבוקש בבקשת המבקשת מיום 18.03.2026

• ב. מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מתן סעדים מיידיים הכוללים הרחבה או חיזוק של צו ההטרדה המאיימת הקיים או המבוקש.

• ג.  מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על הוצאת צווי מניעה זמניים ספציפיים נגד הפרסומים, לרבות פרסומי אתר עדנה קרנבל שחודשו.

• ד. מתבקש בית המשפט הנכבד להסיר צו איסור פרסום – על שמות המשיבים – מקום בו רומסים הם ברגל גסה את כבודה, גופה, נפשה, פרטיותה, בריאותה של המבקשת ובנה הקטין – על כלל ההשלכות לפגיעה במבקשת – היא אימו. וזכות יסוד היא למבקשת לגדל את בנה בביטחון, בשלווה, בבריאות, ברווחה, ובהיעדר פחד!

• ה. מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על העברת הבקשה גם כן – למחלקת הסייבר.

• ו.  מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבים בהוצאות מוגדלות – כפי בקשות הסעדים שנדרשו עד כאן – וטרם נעתר להם בית המשפט הנכבד.

מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה זו ואחרות.

בברכה,

טלי מי־טל,עו״ד

המבקשת

PDF

בקשה טלי מי טל המשך מסכת הטרדה 31-3-2026

להלן החלטת השופטת עדנה קוזינה בלי חקירות נגדיות

 

ה״ט 49532-03-26 מי-טל)אסור בפרסום) נ׳ פישלר)אסור בפרסום) ואח׳ ה״ט 44591-03-26 שם תיק ללא שמות חסויים

לפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין

המבקשת ומשיבים 1-2 הם עורכי דין.  משיב 3 מתגורר בלוס אנג׳לס ומשם מתפעל את אתר "עדנה קרנבל׳.

• 3.     בבקשתה המבקשת עתרה לאסור על המשיבים להעביר מידע ומסמכים אודותיה לצדדי ג׳ המפעילים אתרי אינטרנט בחו״ל לרבות אתר ״עדנה קרנבל״ (״האתר״); להורות למשיבים להסיר מידע שהעבירו לאתרים; לאסור על המשיבים להטריד את המבקשת ואת בנה, לאיים עליה, לבלוש אחריה, לפגוע בפרטיותה וליצור עמה קשר; להרחיק את המשיבים ממקום מגוריה ומקום לימודי בנה; ולאסור על נשיאת נשק. עוד עתרה המבקשת לאסור על משיב 1 לעשות שימוש במידע חסוי ורפואי אודותיה.

• 4.     לטענת המבקשת, בינה לבין משיב 1 התקיימה מערכת יחסים אישית, משפחתית ועסקית במשך 5.5 שנים, והוא ייצג אותה בהליכים משפטיים חסויים. לטענתה, מאז ביקשה לסיים את הקשר, משיב 1 איים עליה במילים "אין לך לאן ללכת, דאגתי שתהיי משוגעת בכל מקום" והפך את חייה ואת חיי בנה לגיהנום. לטענתה, איים עליה במהלך דיון יישוב סכסוך. בדיון אשר התקיים בהליך זה ביום 19.3.2026 במעמד צד אחד המבקשת טענה כי בדיון יישוב הסכסוך משיב 1 איים "שיוציא עליה רפש".

• 5.     באשר למשיב 2, לטענת המבקשת, משיב 2 פנה אליה והציע לגשר בינה לבין המשיב 1, אך ניסה לקיים עמה קשר רומנטי תוך הסתרת כתבות מכפישות. לטענתה, לא חדל מלהטריד אותה בהודעות "אהבה" ו"בדיקות דופק", ושלח לה חומרי נאצה והכפשה, כולל קובץ בן 53 עמודים. לטענתה, משיב 2 הוא שלוחו של משיב 1.

• 6.     המבקשת טענה כי משיב 3 מתפעל את אתר "עדנה קרנבל" המשמש פלטפורמה להכפשה מלוס אנג׳לס והוא משמש זרועו המבצעת של משיב 1. לטענת המבקשת, היא ובנה הקטין, בעלי אזרחות אירופאית, נפגעים מהכתבות המכפישות המפורסמות באתר. לטענת המבקשת, היא מוכרת כנפגעת עבירות מין על ידי המוסד לביטוח לאומי, והיא רואה בשימוש בכתבות אודותיה "אונס קבוצתי". לטענתה, בנה הקטין, הנמצא על הרצף האוטיסטי, מתמודד עם ההשלכות החברתיות של הכתבות המכפישות ועם מצבה הרפואי של אמו.

לטענת המבקשת, המשיבים פועלים בחוסר תום לב קיצוני ומתוך מניע פסול הגובל בהתעללות פסיכולוגית.

בתגובה שהגישה ביום 26.3.2026 המבקשת טענה כי ביום 15.3.2026 חודשו הכתבות נגדה. כן טענה מספר ימים לאחר שנפגשה עם משיב 1 בביתו בספטמבר 2025, היא פנתה אל משיב 1 ואל כתובת דוא"ל באתר המשיב 3, ושם צפתה כיצד משיב 1 מעדכן כתבה, ככל הנראה אודותיה, ושולח לה צילומי מסך. לתגובה צירפה עמודים לכאורה מאתר "עדנה קרנבל" מיום 22.3.2026. )סעיפים 22, 25-26).

טענות הצדדים בדיון מיום 27.3.2026

• 9.     בדיון מיום 27.3.2026 המבקשת טענה כי משיב 2 פנה אליה בפייסבוק יוני-יולי 2025

והציע עזרה אך לא עדכן אותה על כתבה שפורסמה. המבקשת פירטה כי בינה לבין משיב 2 התפתח קשר רומנטי. לטענתה, סיימה את הקשר עם משיב 2 בצורה "מכוערת" ונאלצה לפנות לגרושתו. לטענתה, משיב 2 קשור לאירועים, למעשים, להכפשות ולפגיעות. לטענתה, לא הרפה ממנה ושלח לה הודעה על פרסום חדש עם "מחיאות כפיים" ביום בו התקיים דיון יישוב הסכסוך.

• 10.    בנוגע למשיבים 1 ו-3, המבקשת טענה כי הם קשורים וכי כל הכתבות באתר "עדנה קרנבל" שקריות ומסולפות, כולל זיוף מסמכים ופסקי דין חסויים. לטענתה, משיב 3 השמיט את ייצוגו של המשיב 1 כעורך דינה בבג״ץ.

• 11.    המבקשת הוסיפה כי משיבים 1 ו- 3 עדכנו יחד את הכתבות באופן מקוון, גרמו לה לאבד את שמה הטוב ופגעו בפרנסתה. לטענתה, משיב 1 שיתף פעולה עם אחיותיה, דבר שהוביל לרדיפתה על ידי רשויות הרווחה.

• 12.    משיב 1 טען בדיון כי ההטרדות הנטענות על ידי המבקשת החלו רק ביום 16.3.2026, בעוד שלפני כן לא היו הטרדות. לטענתו, תאריך זה מתייחס ליישוב סכסוך בזום שהתקיים לבקשת המבקשת, שם טענה כי המבקשת ומשיב 1 הם ידועים בציבור למרות שלמשיב 1 יש בת זוג מזה 23 שנה. לטענתו, למעשה המבקשת היא זו שהטרידה אותו. לטענתו, המבקשת הטרידה אותו לאחר דיון יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי שליחת קרוב משפחתה. עוד טען כי הקליטה אותו באופן לא אתי, כולל בביתו לאחר שעבר ניתוח לב פתוח.

• 13.    משיב 1 הוסיף וטען כי המבקשת פרצה למשרדו, הוציאה את צוואתו האישית ופרסמה אותה ואת תמונותיו עם בת זוגו בפייסבוק. בנוסף, לטענתו, המבקשת הטרידה את בת זוגו בדרישות כספיות ואיומים בתביעה. לטענתו, המבקשת ניסתה לגרום לו לשנות את צוואתו לטובתה.

• 14.    משיב 1 הכחיש כל קשר למשיב 2 או למשיב 3 ולפרסומים באתר "עדנה קרנבל". לטענתו, משיב 3 פרסם כתבה נוראה עליו )על משיב 1). לטענתו, משיב 3 אמר לו שהמבקשת הזמינה את הכתבה. עוד טען: "עשינו תחקיר, הוא הוריד את הכתבה ועשה כתבה חדשה עוד יותר גרועה עליה. 6.6.25 עשה את הכתבה העוד יותר גרועה עליה. הוא אמר שהוא יעשה עליה תחקיר, הוא לא בקשר איתי לא פגשתי אותו ולא שוחחתי איתו."

  

• 15.    משיב 1 הכחיש את טענת המבקשת אודות איומים בדיון יישוב הסכסוך, וכינה טענותיה "שקר גס" ו"עלילה שלמה".

• 16.    משיב 2 טען בדיון מיום 27.3.2026 כי הוא אינו קשור לאירוע ולסכסוך שבין המבקשת למשיב 1, וכי הוא אינו רוצה כל קשר עם המבקשת, אותה חסם בוואטסאפ ובטלפון.

לטענתו, בינו לבין המבקשת היה קשר רומנטי בלבד, הוא התחייב לא ליצור עמה קשר וביקש להימחק מהתיק. משיב 2 טען כי צו הטרדה מאיימת הוא "כתם נוראי" שיכול לפגוע בו, במיוחד כנושא נשק, וכי הוא אינו רוצה להיות חשוף לתלונות ורדיפה מצד המבקשת.

• 17.    משיב 2 ציין כי הוא והמבקשת מכירים כעשר שנים, וכי הוא פנה אליה בפייסבוק מתוך כוונה טובה לעזור לה להוריד פוסטים שפרסמה. לטענתו, הציע לגשר בין הצדדים, אך המבקשת אמרה לו "עזוב אל תתערב". לטענתו, בהמשך, הקשר ביניהם הפך רומנטי והמבקשת אף שהתה בביתו. משיב 2 טען כי המבקשת הובילה אותו לביתו של משיב 1, אך משיב 1 לא היה בבית.

• 18.    לטענת משיב 2, לאחר שהמבקשת ביקשה ממנו לבוא עמה למשיב 1 לבית החולים והוא סירב, היא שלחה את כל התכתובות והתמונות האינטימיות ביניהם לגרושתו, וגרמה לו נזק נוראי. לטענתו, כתב לה הודעה כועסת בה ציין כי היא הוכיחה את כל מה שכתוב עליה ב"עדנה קרנבל", ומאותו ערב לא היה ביניהם קשר. לטענתו, ביום 5.12.2025 המבקשת יצרה עמו קשר טלפוני פייסני. בהמשך פירט מפגשים בתאריכים 10.12.2025 ו-26.12.2025.

• 19.    לטענת משיב 2, ביום 16.3.2026, כשלא היה בינו לבין המבקשת קשר, הוא ראה כתבה באתר "עדנה קרנבל" על זיכוי המבקשת, ושלח לה אותה מתוך רצון לשמח אותה. לטענתו, לא הייתה לו כוונה להטריד את המבקשת. כן טען כי הוא אינו קשור למשיבים 1 ו- 3.

• 20.    משיבים 1 ו- 2 הכחישו קיומו של כל קשר ביניהם, וכן הכחישו את טענת המבקשת, לפיה הם משתפים פעולה נגדה, ובכלל זה ביחס לביצוע פרסומים אודות המבקשת. משיב 1 טען כי המבקשת היא זו שסיפרה לו אודות משיב 2 ורצתה להכיר לו אותו. זאת בפגישה אשר התקיימה ביניהם ביום 26.9.2025. יש לציין כי גם לגרסת משיב 2, המבקשת היא זו שביקשה להפגיש בינו לבין משיב 1.

• 21.    משיב 1 אישר כי הוא ייצג את המבקשת במספר הליכים משפטיים והכחיש את טענת המבקשת, לפיה הוא מפרסם אודותיה באמצעות האתר של משיב 3. כאמור לעיל, משיב 1 הודה כי הוא היה בקשר מסוים עם משיב 3 אך לא סיפק פרטים או מסמכים בנושא זה. לצד זאת טען כי לא נפגש ולא שוחח עם משיב 3. לטענתו, חילופי הדברים בינו לבין משיב 3 היו אחרי שבאתר פורסמה ״כתבה נוראית״ אודות משיב 1, וכאמור בדבריו, בהמשך פורסמה אודות המבקשת כתבה "יותר גרועה".

• 22.    כאמור, בין המבקשת לבין משיב 2 התקיימה מערכת יחסים. המבקשת הגישה התכתבות נרחבת בינה לבין משיב 2 בחודשים יולי-אוגוסט 2025. על פי ההתכתבות, היחסים עלו על שרטון, בין השאר בעקבות פניית המבקשת לגרושתו של משיב 2. לאחר מכן, כמשתקף מההתכתבות ומדברי משיב 2 בדיון, בדצמבר 2025 הקשר בין השניים חודש.

• 23.    בטענתה, לפיה משיב 2 הטריד אותה, המבקשת הסתמכה על ההודעות בסעיף 14 ונספח 2 לבקשתה. הודעות אלה, לכאורה, אינן מבססות הטרדה או איום. על פי ההתכתבות בהודעות, המבקשת השיבה להודעות ששלח משיב 2, והיא אף ביקשה ממנו לשלוח לה קובץ/כתבה. בהמשך כתבה לו כי "הקובץ לא יורד" והיא ביקשה ממנו לשלוח לה צילומי מסך.

• 24.    באשר להודעת הדוא"ל לה טענה המבקשת בסעיף 7 להודעתה מיום 22.3.2026, ההודעה היא לכאורה מיום 3.4.2025. לא ברור מקור ההודעה. לא ברור על ידי מי נכתבו שורות -2 3 באותה הודעה ומהמשך ההודעה לא נלמדים איומים.

• 25.    כמפורט להלן, קושי בבקשת המבקשת נובע מהעובדה הלכאורית, לפיה המבקשת הייתה מודעת לפרסומים אודותיה באתר עוד בספטמבר-אוקטובר 2025, כלומר, ששה-שבעה חודשים קודם להגשת הבקשה. בתגובה שהגישה ביום 26.3.2026 המבקשת טענה כי מספר ימים לאחר שנפגשה עם משיב 1 בביתו בספטמבר 2025 היא פנתה אל משיב 1 ואל כתובת דוא"ל באתר המשיב 3, ושם צפתה כיצד משיב 1 מעדכן כתבה, ככל הנראה אודותיה, ושולח לה צילומי מסך. לתגובה צירפה עמודים לכאורה מאתר "עדנה קרנבל" מיום

• 22.3.2026. )סעיפים 22, 25-26). העיון בדפים אלה מעלה לכאורה שימוש בשפה גסה ובוטה כלפי המבקשת ובתוכן מכפיש ומבזה.

• 26.    מדברי המבקשת בדיון מיום 27.2.2026 עלה כי ביולי 2025 היא הייתה מודעת לכתבה אודותיה באתר (פרוט׳ עמי 5 ש׳ 9-20). גם מתמליל השיחה בינה לבין משיב 1 מיום 26.9.2025 (אותו הגישה לאחר הדיון), עולה כי הייתה מודעת באותו מועד לכתבה אודותיה באתר (נספח 1 להודעה מיום 29.3.2026, עמי 113). המבקשת צירפה לבקשתה התכתבות רבה בינה לבין משיב 1 בהודעות והודעות דוא"ל מאוקטובר 2025 אודות הפרסום אודותיה באתר. גם על פי דברי משיב 2 בדיון, המבקשת ידעה אודות הפרסומים אודותיה באתר באוגוסט 2025 או בסמוך לכך. (פרוט׳ עמי 13 ש׳ 10-22).

• 27.    אין טענה בפי המבקשת כי היא פנתה בבקשה כלשהי במהלך אוגוסט-ספטמבר 2025. המבקשת גם לא פירטה מה התוכן שפורסם אודותיה קודם לאוקטובר 2025, מה שוני קיים בין הפרסומים אז, לגביהם לא ראתה לנכון לעתור לסעד כלשהו, לבין הפרסומים אשר לטענתה נעשו בחודש הנוכחי, אשר מצדיקים, לטענתה, מתן צו מניעת הטרדה מאיימת כיום.

• 28.    קושי נוסף נעוץ בעובדה הלכאורית, לפיה המבקשת עצמה פנתה למשיב 3 או לאתר בניהולו למטרת ביצוע פרסומים באתר. על פי הודעת דוא״ל שצירף משיב 3 לבקשתו מיום

• 22.3.2026, המבקשת לכאורה פנתה לאתר, כתבה ארוכות אודות טענותיה נגד משיב 1, וכן כתבה כי ברצונה להעביר לאתר חומרים אודות פנייתה נושא הודעת הדוא״ל. כאמור לעיל, משיב 1 טען כי משיב 3 פרסם כתבה ״נוראה״ אודותיו. כן טען כי משיב 3 אמר לו כי המבקשת הזמינה את הכתבה. בנסיבות אלה היה מצופה מהמבקשת להתייחס להודעת הדוא״ל המיוחסת לה ולהשיב לטענה, לפיה היא יזמה פרסום אודות משיב 1 באותו אתר. אך המבקשת לא התייחסה בטיעוניה להודעת דוא״ל זו ולא סיפקה הסבר לפנייתה הלכאורית לאותו אתר כאמור.

• 29.    המבקשת טענה כי במסגרת הפרסומים באתר, נעשה פרסום מהליכים משפטיים להם הייתה צד, אך למעט צירוף הדפים הלכאוריים מהאתר, טענתה נותרה כללית. המבקשת לא פירטה, לא ציינה ולא הדגימה אילו מסמכים או חומר חסוי הופץ או פורסם, מה טיבם של החומרים, מדוע הם חסויים, ומי אחז בהם.

  

• 30.    המבקשת טוענת למעשה, כי משיב 1, אשר ייצג אותה במספר הליכים משפטיים, מפיץ חומרים ומידע שהגיע אליו במסגרת הייצוג. מבלי שייש בכך להביע דעה על נכונות או אי נכונות הטענה, מדובר בטענה חמורה, לא כל שכן כאשר היא מיוחסת לעורך דין. מכל מקום, לפני בית המשפט לא הונחה ראיה לכאורית אשר יש בה לבסס טענה זו. באשר למשיב 2, אין טענה כי הוא ייצג את המבקשת בהליכים משפטיים, ובעניינו ביתר שאת לא הוצגה ראיה לכאורית אשר תבסס מעורבותו בפרסומים אותם המבקשת מייחסת לו. לפני בית המשפט גם לא הונחו ראיות לכאוריות לקשר בין משיבים 1 ו- 2 להפיץ פרסומים אודות המבקשת. עוד יש לציין כי במסגרת כתבי טענותיה המבקשת הגישה מעל 600 עמודי מסמכים, היקף שאינו מתיישב עם הבירור הלכאורי המתוחם הנעשה במסגרת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת.

• 31.    בנסיבות אלה, הליך על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו ההליך המתאים לבירור טענותיה של המבקשת נגד המשיבים אודות ביצוע פרסומים אודותיה באתר המנוהל על ידי משיב 3 ולמתן צווי איסור פרסום וצווי עשה להסרת פרסומים. ככל שהמבקשת תעמוד על קבלת הסעד לו עתרה, המסגרת הדיונית לבירור זכאות המבקשת לסעד, כמו גם המחלוקות בינה לבין המשיבים, הוא בתובענה אזרחית במסגרתה ניתן יהיה לבחון לעומק את טענות הצדדים. במסגרת הליך כזה גם עומדת לתובע האפשרות לעתור לסעד זמני האוסר פרסום עד להכרעה במחלוקות. ראו ע״א (י-ם) 50554-12-20 יוגב עזרא נ׳ ביטאיט בע״מ (1.3.2021): "חוק מניעת הטרדה מאיימת נועד ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה (ראו, למשל, הוראת סעיף 7 לחוק הקובעת כי דיון יתקיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו; וכן הוראת סעיף 6 לחוק, המגבילה את משך תוקפו של הצו), ולא נועד להליכים המצריכים בירור עובדתי ומשפטי נרחב, שמקומו במסגרת הליכים אזרחיים אחרים, בין מכוח חוק התקשורת, כפי שציין בית משפט קמא, ובין מכוח חוקים אחרים. גם סדרי הדיון בבקשה מסוג זה (לעניין זה ראו ה״ט (ת״א) 33675-06-1 לעיל) וגם הסעדים שהחוק מאפשר (ראו, למשל, סעיף 5 לחוק וסעיף 8 לחוק, הקובע כי אם הוגשה תלונה במשטרה על הפרת הצו רשאי שוטר לעצור את המפר), מלמדים שאין הוא האכסניה המתאימה לדיון בבקשתו של המערער." (ההחלטה אושרה ברע״א 1852/21 יוגב עזרא נ׳ ביטאיט בע״מ, (18.4.2021) (Paycall)).

• 32.    משיב 1 אישר כי הוא ייצג את המבקשת במספר הליכים משפטיים. משיב 1 הבהיר כי הוא שומר על חסיון עו״ד לקוח. עם זאת, ומאחר שמהדפים שהגישה המבקשת עולה לכאורה כי כתבי בי דין או פרטים מהליכים בהם המבקשת הייתה צד הופצו, למען הסדר הטוב, ומבלי שייש בכך לקבוע ממצא לחובת משיב 1, ניתן בזה צו האוסר על משיב 1 להפיץ או להעביר לצד ג׳ כלשהו כתבי בי דין, מסמכים או פרטים מתיקיה של המבקשת.

  

• 33.    כפי שניתן היה להתרשם הן מכתבי טענותיה של המבקשת והן מטיעוני הצדדים בדיון, בין המבקשת לבין משיב 1 קיים סכסוך. כמו כן, בין המבקשת לבין שני המשיבים שוררת מערכת יחסים עכורה. בנסיבות אלה, ועל מנת למנוע, חלילה, הסלמה נוספת, משיבים 2 ו-3 לא ייצרו עם המבקשת כל קשר, במישרין, בעקיפין, בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר. תוקף הצו כאמור בסעיף זה ובסעיף 32 הוא למשך 6 חודשים החל מיום 19.3.2026.

• 34.    באשר למשיב 3, המבקשת פירטה בבקשתה כי הוא מתגורר בלוס אנג׳לס ארצות הברית ומשם מתפעל את האתר. בנסיבות בהן נתבע הוא תושב מדינה זרה, בית המשפט הישראלי רוכש סמכות שיפוט בינלאומית מכוח המצאה שבוצעה מחוץ לתחום המדינה. המצאה זו מחייבת פנייה לבית המשפט. על בעל הדין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה להגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה, לפרט בתצהיר התומך בבקשה את העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא. )תקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018. רע״א 8854/22 The Dow Chemicals Company נ׳ סוכנויות יעקבזון בע״מ, (27.3.2023)). משלא הוגשה בעניינו של משיב 3 בקשה כאמור ולא בוצעה לו המצאה כדין, אני מורה על מחיקת הבקשה נגדו.

• 35.    המבקשת טענה כי מתנהל נגדה מעקב טכנולוגי ובילוש וכי נפרצו לה מחשבים וכתובות דוא״ל. מדובר בטענות לעבירות פליליות שאין מקומן להתברר במסגרת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת אלא בהגשת תלונה למשטרת ישראל.

• 36.    למעט הצווים כאמור לעיל בסעיפים 32-33, הבקשה נדחית.

• 37.    מובהר כי הדיון בהליך זה הוא לכאורי בלבד ואין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות בנכונות טענות הצדדים או צדקתן.

• 38.    עובר לחתימת החלטה זו המבקשת הגישה בקשה אשר תועבר לתגובת משיבים 1-2. עיינתי בבקשה ואין בה כדי לעכב מתן החלטה זו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י״ג ניסן תשפ״ו, 31 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.

החלטה עדנה קוזין בבקשת טלי מי טל הט 3103-2026