בימים אלה פרקליט המדינה עמית איסמן זכה לקצת כותרות על ההברקות המשפטיות שלו, למשל כשהתעקש לתפור לאח של ראש השב"כ זיני עבירות של סיוע לאוייב בזמן מלחמה, בגין הברחת קרטוני סיגריות לחמאס. הוא משתדל להישאר מחוץ לכותרות, ואת רוב העבודה שלו עושה הפילגש שלו מאיה יוזבגי.
רצינו להיזכר איך הוא בכלל נבחר להיות פרקליט מדינה ומה הוא הבטיח לוועדת האיתור, שבראשותה עמד….. אביחי מנדלבליט…. 30/11/2020.
לדברי הוועדה איסמן הבטיח לה "להוביל מהלכים ארגוניים משמעותיים שתכליתם חיזוק אמון הציבור בפרקליטות". איפה המהלכים האלה? אם אין מהלכים משמעותיים, האם לפחות יש מהלכים מינוריים? כיצד הוא פתח את הפרקליטות לשקיפות כפי שהבטיח?
הוא גם הבטיח "פתיחות לביקורת". איזה ביקורת יש ואיך הוא פתוח לביקורת?
הוועדה הורכבה מ 5 דמויות: היו"ר היועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט, נציב שירות המדינה, פרופ׳ דניאל הרשקוביץ, מ״מ מנכ״ל משרד המשפטים, עו״ד סיגל יעקבי (נציגת המגזר הלסבי), עו״ד מקרב הציבור, בעל מומחיות בתחום דיני העונשין והמשפט הציבורי – עו״ד רחל תורן (כיום השופטת ששפטה את המרגל מהדרום אסף שמואלביץ), ו"איש אקדמיה" הבקיא בתחומי דיני העונשין והמשפט הציבורי, פרופ׳ אורן גזל אייל (לקקן טוכעסים בכיר).
המועמדים היו השופטת אגמון־גונן מיכל (פמיניסטית רדיקלית), עו״ד איסמן עמית (פרקליט עם עבר עשיר של תפירת תיקים בשירות החונטה), עו״ד בסרגליק אייל (הזדהה עם הליכוד ולא היה לו סיכוי), עו״ד עופר ברטל (NOBODY), עו״ד גוטליב טלי (סנגורית תותחית שהצילה חפים מפשע מאש המאכלת), השופט ירון לוי (שאפתן ללא קבלות), עו״ד לירן־שקד רונית (התבלטה בדיני קוקסינלים וטראנסים, והגישה עתירה שטראנסקסואל יוכל לשנות את מינו בלי ניתוח רק על סמך ההרגשה), עו״ד שלמה למברגר שלמה (תופר תפירה עילית), עו״ד משה סעדה (חשף שחיתויות במח"ש), עו״ד אלי פוקסברומר (NOBODY), ועו״ד יעל תותחני (מזרחית, ציונית ופטריוטית).
שימו לב שעו"ד רונית לירן שקד עשתה היסטוריה בבגץ 6035/14 כאשר כפתה על משרד הפנים לרשום אותה כאישה, בלי לחתוך זין, ובלי ניתוח מין, על סמך תחושותיה כאישה. הבג"ץ הזה הסתיים בכמה מילים שהעתירה התייתרה בגלל שמרד הפנים שינה את הנוהל, אבל מאז הא מצוטט כפס"ד מוביל שאם גבר מתחפש לאישה לאורך זמן, קרי שם פיאה ודוחף גרביים לחזיה, זכותו להירשם כאישה במשרד הפנים, ולהשאיר את הבולבול פעיל. רונית לירן שקד אפילו לא מנסה לשנות את הקול שלה לקול נשי, והיא נשמעת גברית מאוד. כלומר אפילו הורמונים היא לא נוטלת.
פסק הדין בבגץ 6035/14 נראה כך "נוכח תיקונו של הנוהל הדיון בעתירה – במתכונתה זו – התייתר והיא נמחקת בהסכמה". העו"ד של לירן שקד אחד בשם הישאם שבאיטה קיבל 5,000 ש"ח הוצאות. היום הישאם שבאיטה הוא שופט משפחה.
אחרי הבג"ץ של רונית לירן שקד הגיש יונתן מרטון מרום, שהיא בכלל אישה שלא שינתה את המין וילדה תינוק, בג"ץ לכפות על משרד הפנים לרשום את התינוק כאילו הוא נולד מרחם של גבר (שהוא אישה שחשה כגבר אבל לא עשתה ניתוחי מין), על סמך התחושות שלה שהיא גבר עם רחם. בג"ץ 8391/16. דינה זילבר כתבה חוות דעת שיונתן מרטון מרום צודק בעתירתו.
מנדלבליט התרשם מההמלצות של הסנגוריה הציבורית והשופטים שמחבבים את איסמן
הוועדה בחרה באיסמן כי הוא נתן "הופעה מרשימה בפני הוועדה", ו"ניכרה היכרותו המעמיקה של עו״ד איסמן עם מערכת אכיפת החוק ועם המערכת הממשלתית בכללותה. עו״ד איסמן הציג משנה סדורה ומפורטת להתמודדות עם האתגרים הניצבים היום בפני מערכת אכיפת החוק, הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי. בנוסף, הוועדה התרשמה כי ביכולתו להוביל מהלכים ארגוניים משמעותיים שתכליתם חיזוק אמון הציבור בפרקליטות המדינה ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. עו״ד איסמן הציג חזון של שקיפות ציבורית ופתיחות לביקורת. לאורך שנותיו, הוכיח עו״ד איסמן יכולת משפטית גבוהה ביותר וכישורים משפטיים יוצאי דופן, יכולת ניהול מעולה, יושרה ואמינות, יכולת עמידה בלחצים, והפגין עמוד שדרה מקצועי וערכי אל מול אתגרים כבדי משקל.
הבנתם את זה? הבטיח שקיפות ובתקופתו הכפיל מספרי תיקי תפירות התיקים את עצמו פי 5, וכמויות תיקי הצא"פים הכפילו את עצמם פי 10….. הוא הבטיח חיזוק אימון הציבור בפרקליטות….. והפך להיות אחת הדמויות הכי שנואות בישראל, אחד שהקרחת שלו מעוררת גועל בכל אשר יילך, ובתקופתו לא הצליח לרסן את היועמ"שית שהובילה את המדינה לפי הפחת, או את הפצ"רית שבגדה במדינה והוציאה לחיילי צה"ל מוניטין של אנסי נוחבות בתחת.
איסמן לא סיפר לוועדה שיש לו כפופה שהוא מזיין אותה מהצד, מאיה יוזבגי. בזכות פתיחת הכוס היא מקבלת קידומים ומכרזים תפורים.
הודאת עמית איסמן בהטרדות המיניות בפרשת החוטיני
על פרשת החוטיני איסמן אמר לוועדה שהוא מצטער והפיק לקחים.
"הוועדה השתכנעה כי אמירות אלו, אשר נאמרו לפני שנים רבות, אינן מאפיינות את עבודתו ואת התנהלותו של עו״ד איסמן. הוועדה רשמה בפניה כי עו״ד איסמן הביע צער עמוק על הדברים ולקח אחריות על מעשיו, לרבות בפני הוועדה עצמה, וכן התרשמה באופן בלתי אמצעי, מכך שהפיק את הלקחים הנדרשים. עו״ד איסמן הבהיר באופן מפורש כי הוא פועל מתוקף תפקידו לשמור על שיח מקצועי מכבד בפרקליטות המדינה ומחוצה לה, וכי בכוונתו להמשיך ולפעול כך. הוועדה סבורה כי במכלול נסיבות העניין, שתי אמירות אלו, שנאמרו כאמור לפני שנים רבות, אינן עולות כדי פגם ערכי-נורמטיבי המונע ממנו מלכהן בתפקיד פרקליט המדינה".
למה לא שלחו את איסמן לפוליגרף?????
האם חוות דעת של 3 עמודים מספיקה? למה ללא פירטו יותר על כישורי המועמדים האחרים? למה לא פירטו מי הם השופטים שהמליצו עליו ומי הם הסנגורים שהמליצו עליו?
למה לא הוזמנו הקורבנות נפגעי העבירה להביע עמדת קורבן בפני הוועדה?
להלן המלצות וועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה שבחרה בעמית איסמן
ירושלים, י״ד כסלו תשפ״א 30 נובמבר 2020
לכבוד
ח״כ אבי ניסנקורן שר המשפטים
שלום רב,
הנדון: המלצת הוועדה לאיתור מועמדים למשרת פרקליט המדינה
רקע לעבודת הוועדה
פרקליט המדינה ממלא תפקיד מרכזי ביותר במערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. הוא עומד בראש פרקליטות המדינה, הנושאת באחריות מרכזית לאכיפת החוק במדינת ישראל. מדובר בארגון המונה כ־2,100 עובדים, מתוכם כ-1,200 פרקליטים. אנשי פרקליטות המדינה מייצגים את המדינה בערכאות, בשם היועץ המשפטי לממשלה, בהליכים שיפוטיים פליליים, אזרחיים ומנהליים.
הדרכים והתנאים למינויו של פרקליט המדינה נקבעו בהחלטת ממשלה 1585 משנת 2004 ובהחלטת ממשלה 2077 משנת 2007, בהתאם להוראת סעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט-1959. במסגרת זו נקבע כי על המועמד לתפקיד להיות כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון (לפי הכללים הקבועים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד – 1984), וכן עליו להיות "בעל יושר אישי ואינטלקטואלי ובעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובקיאות בתחומי דיני העונשין ובתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, וכן בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ושל יכולת ארגון של המערכת עליה הוא מופקד".
בהתאם להחלטות אלו, נקבע הרכב ועדת האיתור כדלקמן:
1 . היועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט – יו״ר.
2. נציב שירות המדינה, פרופ׳ דניאל הרשקוביץ.
3. מ״מ מנכ״ל משרד המשפטים, עו״ד סיגל יעקבי.
4. עו״ד מקרב הציבור, בעל מומחיות בתחום דיני העונשין והמשפט הציבורי – עו״ד רחל תורן.
5. איש אקדמיה הבקיא בתחומי דיני העונשין והמשפט הציבורי, פרופ׳ אורן גזל אייל.
ביום 17.11.2020, התכנסה ועדת האיתור למפגש פתיחה בו נקבעו סדרי עבודת הוועדה, לרבות קביעת התבחינים הרלבנטיים להערכת המועמדים השונים אשר הגישו את מועמדותם לנציבות שירות המדינה. לאחר שנקבעו התבחינים, נחשפה רשימת המועמדים בפני חברי הוועדה. בתום הדיון, החליטה הוועדה לזמן לראיון את כל מי שהגישו מועמדות ונמצאו כעומדים בתנאי הסף.
בימים 26/11/2020 ו 30/11/2020 ראיינה הוועדה את המועמדים הבאים (לפי סדר א-ב):
1 . כבוד השופטת אגמון־גונן מיכל.
2. עו״ד איסמן עמית.
3. עו״ד בסרגליק אייל.
4. עו״ד ברטל עופר.
5. עו״ד גוטליב טלי.
6. כבוד השופט לוי ירון.
7. עו״ד לירן־שקד רונית.
8. עו״ד למברגר שלמה.
9. עו״ד סעדה משה.
10. עו״ד פוקסברומר אלי.
11. עו״ד תותחני יעל.
במסגרת הראיונות, הציגו המועמדים את ניסיונם ואת חזונם ביחס לפרקליטות המדינה, וכן התבקשו להתייחס לשאלות חברי הוועדה, לרבות בנוגע לתבחינים שאומצו ע״י הוועדה. ביחס לשניים מהמועמדים, עו״ד איסמן ועו״ד למברגר, הוגשו לוועדה תלונות ע״י גורמים שונים, והמועמדים התבקשו להתייחס לתלונות אלו. התייחסותם הכתובה עמדה בפני חברי הוועדה והם הוסיפו והתייחסו לדברים בעל פה. כן הונחו בפני חברי הוועדה מסמכים שונים מטעם המועמדים, אותם העבירו לנציבות שירות המדינה במסגרת הגשת מועמדותם לתפקיד.
שיקולי הוועדה
ועדת האיתור רואה חשיבות רבה במינויו של פרקליט מדינה. מדובר בתפקיד ראשון במעלה במערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, הנושא באחריות ניהולית רבה ואשר נדרש להוביל את מערכת אכיפת החוק, אל מול אתגרים רבים, בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה, העומד בראשה של מערכת זו. יתר על כן, לא נעלם מעיניה של הוועדה המצב בו משרת פרקליט המדינה איננה מאוישת במינוי של קבע מזה כשנה – דבר שיש בו כדי לפגוע בטובת המערכת ובאינטרס הציבורי.
כפי שנקבע בדיון הפתיחה של הוועדה, התבחינים לאיתור פרקליט המדינה הם: מנהיגות מקצועית – אוטוריטה משפטית; בקיאות וניסיון מקצועי מגוון בתחומי המשפט הפלילי והמינהלי-חוקתי; מנהיגות מערכתית – ניהול וארגון, יכולת ליכוד השורות והובלת המערכת; יכולת עבודת צוות ויחסי אנוש, יחסי אמון; היכרות טובה עם המערכות ומערכות נלוות; ויכולת עמידה בלחצים, תוך שמירה על יושרה מקצועית. לעמדת הוועדה, השילוב בין תבחינים אלו מבטא את התמהיל הנדרש עבור פרקליט מדינה שיוכל לעמוד באתגרי השעה.
בהתאם לנוהל עבודת ועדות איתור, עם פרסום המשרה, הועבר עותק מהפרסום לכלל הגופים הרלוונטיים לצורך איתור אקטיבי מקרב האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, כמפורט בנוהל. נושא ההעדפה המתקנת והייצוג ההולם, מכוח סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), הובא לידיעת חברי הוועדה, והדברים נלקחו בחשבון במסגרת בחינת המועמדים. בנוסף, למען הגילוי הנאות, הצהירו חברים בוועדה על היכרות מקצועית מוקדמת עם המועמדים.
החלטת הוועדה
רשימת המועמדים שבאו בפני הוועדה כוללת משפטנים מצוינים. חלקם, ניחנים בכישורים ובתכונות הנדרשים לתפקיד. הוועדה שקלה את מועמדותם של המועמדים השונים בשים לב לתבחינים האמורים, ועמדה על יתרונותיו וחסרונותיו של כל מועמד ומועמד. הבחינה מחייבת עריכתו של מאזן כולל, וכך נהגה הוועדה. לאחר התייעצות ושקילה, החליטה הוועדה, להמליץ לשר המשפטים – פה אחד – למנות לתפקיד פרקליט המדינה את עו״ד עמית איסמן, אשר בלט מעל כל יתר המועמדים, ונמצא המתאים ביותר לתפקיד.
עו״ד איסמן הוא בעל ניסיון רב שנים בפרקליטות המדינה, ובשנים האחרונות מילא תפקידים בכירים ביותר בארגון – כפרקליט מחוז חיפה (פלילי), כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (בפועל) וכמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (בפועל). עו״ד איסמן זכה להמלצות מצוינות מצד בכירי מערכת המשפט, בהם שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, היועץ המשפטי לממשלה הקודם, פרקליט המדינה הקודם, משנים ליועץ המשפטי לממשלה, בכירי משטרת ישראל והייעוץ המשפטי הציבורי, עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ומלשכת עורכי הדין, ואחרים. כל הממליצים עמדו על מעלותיו המקצועיות והאישיות של עו״ד איסמן, והדגישו כי מדובר לשיטתם במועמד ראוי ביותר לתפקיד פרקליט המדינה.
בהופעתו המרשימה בפני הוועדה, ניכרה היכרותו המעמיקה של עו״ד איסמן עם מערכת אכיפת החוק ועם המערכת הממשלתית בכללותה. עו״ד איסמן הציג משנה סדורה ומפורטת להתמודדות עם האתגרים הניצבים היום בפני מערכת אכיפת החוק, הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי. בנוסף, הוועדה התרשמה כי ביכולתו להוביל מהלכים ארגוניים משמעותיים שתכליתם חיזוק אמון הציבור בפרקליטות המדינה ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. עו״ד איסמן הציג חזון של שקיפות ציבורית ופתיחות לביקורת. לאורך שנותיו, הוכיח עו״ד איסמן יכולת משפטית גבוהה ביותר וכישורים משפטיים יוצאי דופן, יכולת ניהול מעולה, יושרה ואמינות, יכולת עמידה בלחצים, והפגין עמוד שדרה מקצועי וערכי אל מול אתגרים כבדי משקל.
הוועדה בחנה בכובד ראש את ההליך המנהלי שהתנהל בעניינו של עו״ד איסמן ואת החלטת מנכ״לית משרד המשפטים דאז מיום 27.5.2018, לגבי שתי אמירות מלפני 6 ו־12 שנים, ושמעה את התייחסותו לדברים. הוועדה השתכנעה כי אמירות אלו, אשר נאמרו לפני שנים רבות, אינן מאפיינות את עבודתו ואת התנהלותו של עו״ד איסמן. הוועדה רשמה בפניה כי עו״ד איסמן הביע צער עמוק על הדברים ולקח אחריות על מעשיו, לרבות בפני הוועדה עצמה, וכן התרשמה באופן בלתי אמצעי, מכך שהפיק את הלקחים הנדרשים. עו״ד איסמן הבהיר באופן מפורש כי הוא פועל מתוקף תפקידו לשמור על שיח מקצועי מכבד בפרקליטות המדינה ומחוצה לה, וכי בכוונתו להמשיך ולפעול כך. הוועדה סבורה כי במכלול נסיבות העניין, שתי אמירות אלו, שנאמרו כאמור לפני שנים רבות, אינן עולות כדי פגם ערכי-נורמטיבי המונע ממנו מלכהן בתפקיד פרקליט המדינה.
כאמור לעיל, עו״ד איסמן בלט מעל כל יתר המועמדים במכלול השיקולים שנבחנו, ועל כן נמצא המועמד המתאים ביותר ע״י הוועדה לכהן בתפקיד פרקליט המדינה. לנוכח זאת, החליטה כאמור הוועדה להמליץ לשר המשפטים פה אחד למנותו לתפקיד פרקליט המדינה.
בברכה,
המלצות הוועדה לאיתור מועמדים לפרקליט המדינה בחרה בעמית איסמן 30-11-2020
להלן עמדת עמית איסמן על פתיחת חקירות ביקורת על שופטים ועובדים סוציאלים
המענה הוא לפרקליטה תמי ברונשטיין שדרשה אכיפה מוגברת על מי שמתלונן נגד שופטי משפחה, נוער ועובדים סציו-פרזיטיים.
