כריסטינה טוענת שהיא שימשה בת זוג במשך שנתיים, שהוא הפגש אותה עם משפחתו, ושנסעה איתו לאיה נאפה.  היא אינה מפרטת מתי בדיוק קוימו יחסי המין שהובילו להיריון, מה היה טיב הקשר המדויק באותה תקופה, או כיצד היא קובעת בוודאות שהנתבע הוא האב (למעט עצם קיומו של קשר אינטימי). התובעת מציינת שהם השתתפו באירועים משפחתיים ואף טסו יחד לנופש באיה נאפה, אך בכתב התביעה הנוכחי לא צורפה כל ראיה אובייקטיבית (כמו כרטיסי טיסה או תמונות) המאששת קשר זוגי פומבי זה.

אל:

פרקליטות מחוז מרכז

שלום וברכה,

הנדון: תמ"ש 3463007/18 קריסטינה נגורני

בהמשך לפנייתכם בעניין התיק הנדון, עמדת רשות האוכלוסין הינה כדלקמן:

• המבקשת/ אם הקטין: ‏נגורני קריסטינה‏, ת.ז. 310383633, נולדה ביום 28/05/1989, רשומה כיהודייה, רשומה כאזרחית ישראלית מיום 07/09/1992, רשומה כרווקה, תחת שמה רשום ילד אחד- הקטין מושא הדיון.
• המשיב/ האב הנטען: ‏‏ אדז'ייב אמיל‏, ת.ז: 314585803,  נולד ביום 05/04/1987, אזרח ישראלי מיום 26/10/1995, רשום כיהודי, רשום כרווק, תחת שמו לא רשומים ילדים.
• הקטין מושא הדיון: ‏נגורני ליאל‏, ת.ז. 341970556, נולד ביום 20/09/2016, רשום כיהודי, רשום כאזרח ישראלי, ללא רישום שם אב.
• עניינה של התובענה דנן: הוכחת אבהותו של המשיב לקטין מושא הדיון.
• ע"פ הפסיקה (ע"מ 1037/04), חובת ביהמ"ש לדרוש ראיות בתיקי אבהות גם במקרים בהם לא עולה שאלה של מעמד, ככל שמדובר בבקשה לרישום מאוחר של האבהות, וכי אין להסתפק בהצהרה או בהסכמה, על כן ע"פ הפסיקה הראיה הטובה ביותר להוכחת האבהות היא בדיקה גנטית.
• לאור האמור לעיל, מאחר ואין חשש לממזרות, ומאחר ואין בקביעת האבהות כדי להשליך על מעמד של הקטין בישראל, רשות האוכלוסין מבקשת כי ביהמ"ש יורה על ביצוע בדיקה גנטית, ומבקשת מביהמ"ש שיכריע בעניין האבהות לפי תוצאות הבדיקה האמורה.
• יודגש כי, לצורך העלאת אחוזי ההוכחה ולצורך זיהוי הקטין יש לבצע את הבדיקה בעזרת דגימות שיילקחו מכל הצדדים המעורבים – האם, הקטין והאב הנטען.
• יש להבהיר לעו"ד המבקשים כי כל הוצאות הבדיקה יחולו עליהם.
• הצדדים מתבקשים להגיע לבדיקה עם מסמכים מזהים תקפים, בהתאם להוראת תקנה 1 לתקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה), תש"ע-2010.

• תוסב שימת הלב לכך שפרטי הרישום המופיעים בעמדה זו מפורטים בבחינת למעלה מהנדרש וזאת לצורך גיבוש העמדה לבית המשפט. נבקש כי במסגרת כתיבת התגובה לבית המשפט תישקל גם שאלת הגנת הפרטיות בנוגע למסירת הפרטים דלעיל לצד שכנגד בכלל ומסירת פרטים אודות נושאים שנרשמו כבלתי רלוונטיים בפרט.

בכבוד רב,

מירב בן משה

לשכה משפטית – רשות אוכלוסין

PDF

 בעניין הקטין: נגורני ליאל, ת.ז: 341970556

–  נ  ג  ד  –

תגובה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "המדינה" או "המשיבה"), מתכבדת בזאת להגיש תגובתה לבקשה לקביעת אבהותו של המשיב 1, ביחס לקטין מושא הבקשה דנן.

ואלה נימוקי התגובה:

1. עניינו של הליך זה הינו בבקשה ליתן פס"ד הצהרתי, בו יצוין כי המשיב 1 הינו אביו של הקטין מושא ההליך.

1. להלן יובאו פרטי הצדדים כפי שהללו מופיעים בנתוני רשות האוכלוסין:

• המבקשת/אם הקטין: נגורני קריסטינה, ת.ז: 310383633, נולדה ביום 28.5.89, רשומה כיהודייה וכאזרחית ישראלית. רשומה כרווקה, תחת שמה ילד אחד- הקטין מושא הדיון.
• המשיב 1/האב הנטען: אדז'ייב אמיל, ת.ז: 314585803, נולד ביום 5.4.87, רשום כיהודי וכאזרח ישראלי. רשום כרווק ותחת שמו לא רשומים ילדים.

1.   הקטין מושא הדיון: ליאל נגורני, ת.ז: 341970556, נולד ביום 20.9.16, רשום כיהודי וכאזרח ישראלי, ללא רישום אב.
2. מעיון בכתב ההגנה של המשיב 1, נראה כי זה איננו סבור כי הינו אביו של הקטין, וכן לא מוצא כל בסיס הגיון ו/או צורך כי יירשם כאביו במשרד הפנים ו/או יכיר בקטין כבנו.
3. יוער כי לקטין מושא הדיון אין כל רישום אב ומשום שידיעתו של קטין ביחס לזהות אביו על סמך בדיקה גנטית מהימנה וקרובה לוודאי עולה בקנה אחד עם טובתו ומשרתת את האינטרסים של הקטין, אשר מוטב כי יידע מישהו אביו מולידו על סמך קביעה מדעית ודאית, עומדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה על עריכת הבדיקה הגנטית בנסיבות העניין.
4. כמו כן, נוכח העובדה כי הסעד המבוקש הינו פס"ד בענייני סטאטוס אשר חל כלפי כולי עלמא, הרי כי אין להסתפק בראיות הפחותות מבדיקה גנטית המהווה ראיה מדעית, אובייקטיבית ומכרעת בשאלת האבהות (ר' תמ"ש (ת"א) 72470/98 פלוני נ' פלוני, דינים משפחה 1999 (3) ), הרי שיש לעמוד על ביצוע בדיקה גנטית שהינה הראייה הטובה ביותר, המהווה את דרך המלך.
5. ע"פ הפסיקה (ע"מ 1037/04), חובת ביהמ"ש לדרוש ראיות בתיקי אבהות גם במקרים בהם לא עולה שאלה של מעמד, ככל שמדובר בבקשה לרישום מאוחר של האבהות, וכי אין להסתפק בהצהרה או בהסכמה, על כן ע"פ הפסיקה הראיה הטובה ביותר להוכחת האבהות היא בדיקה גנטית.
6. הבדיקה הגנטית מאפשרת קביעת אבהות ברמת הוודאות הגבוהה ביותר בלא חיטוט בחייהם האישיים והאינטימיים של הצדדים.
7. במסגרת ע"א 2558/91 פלונית נ' פלוני, פ"ד מז (2)8, 13, נקבע כי:
8. "בדיקת אבהות- במתכונתה המשולשת המקובלת כיום- עשויה להעמיד ראיה חותכת ונחרצת לבירור אבהות, מקום שזו שנויה במחלוקת".
9. למען הסדר הטוב נציין, כי בבדיקה משולשת מתקבלים ממצאים ביחס לקיומם של קשרי אימהות בין האם הנבדקת לבין הקטין, אך מסמך תוצאות הבדיקה אינו כולל התייחסות לעניין זה.
10. הואיל ואין חשש לממזרות, עמדת המשיבה הינה שיש לברר את התביעה בדרך של מתן צו לביצוע בדיקה גנטית בעזרת דגימות שיילקחו מכל הצדדים הנדרשים- המשיב 1, המבקשת והקטין מושא הבקשה.
11. יודגש כי על הבדיקה להתבצע בהתאם להוראות תקנות מידע גנטי (עריכה בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעוד ושמירת תוצאותיה) התש"ע- 2010, וכי על הצדדים להזדהות באמצעות מסמכים מזהים תקפים.

לי גולדברוך

PDF