אל תצביעו לאופיר כץ או יריב לוין. השניים האלה טירפדו כל הצעת חוק שטלי גוטליב יזמה. השנאה שלהם אליה היתה כל כך שקופה שהיא הרימה ידיים והפסיקה לטרוח לשים הצעות חוק על השולחן.
יריב לוין זה ברור שהוא שונא אל טלי גוטליב כי הוא יודע שהוא יושב בכסא שלה, שלא כדין. נשאת הצ'ילבה שלו לטלי העבירה אותו על דעתו, פן היא תאפיל עליו.
הקוקסי השני אופיר כץ ישב על הברז של הצעות החוק של הקואליציה וכל מה שטלי גוטליב הגישה הוא קבר. יום לפני הפריימרי הוא פתאום צייץ "היינו עדינים מידי עם הרפורמה"…. ממש בדיחה. הוא לא היה עדין מידי, הוא פשוט לא עשה כלום והכשיל את כל מה שניתן. ממש שיחק לידיים של הבהמה המצחינה לזימוש.
חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) נחשבת לאחת המחוקקות הפעילות והסוערות בכנסת ה-25 . פעילותה מאופיינת בהגשת הצעות חוק עצמאיות ("פרטיות") המאתגרות את מערכת המשפט ואכיפת החוק. מי שבלמו את כל הפעילות החקיקתית שלה הם אופיר כץ ויריב לוין. לוין חשש שהוא יפוטר והיא תמונה במקומו אופיר כץ הוא הבובלה של יריב לוין.
הצעות חוק שח"כ טלי גוטליב יזמה וכתבה
להלן ריכוז נתוני החקיקה העדכניים של ח"כ גוטליב (מעודכן לקיץ 2026), המבוסס על מאגר החקיקה הרשמי באתר הכנסת והפרסומים השונים בתקשורת.
- 5/3/2023 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך) (פ/2906/25) באה לבטל לחלוטין את הסעיף האוטומטי המעניק לאם משמורת על ילדים עד גיל 6 במקרה של חוסר הסכמה . גוטליב הגדירה זאת כצעד קריטי להשגת "הורות שוויונית" ולמניעת השימוש בילדים כקלף מיקוח. החוק עלה לוועדת שרים לחקיקה במאי 2023 אך עוכב על ידי שר המשפטים יריב לוין שביקש "ללמוד את הסוגיה", בגלל שפמינאציות הפעילו עליו לחץ . [1]
- 12/6/2023 הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון – ביטול חלות הדין האישי) (פ/3472/25) באה לבטל את ההפליה ההלכתית המטילה את חובת המזונות באופן כמעט בלעדי על האב . הצ"ח קובעת כי בעת פסיקת מזונות קטין לא יחול הדין הדתי-אישי, אלא יחול מנגנון אזרחי שוויוני הבוחן את הכנסות שני ההורים ואת זמני השהות בפועל . ההצעה הונחה לדיון מוקדם ועוכבה בקואליציה עקב רגישות דתית ומחלוקות מול ח"כים חרדים.בענין ה"ידועות בציבור", ח"כ טלי גוטליב לא הגישה הצעת חוק עצמאית בנושא מוסד ה"ידועים בציבור". עם זאת, בנאומיה ובראיונות עבר כמשפטנית, הביעה לא פעם עמדה ביקורתית כלפי העובדה שבתי המשפט האזרחיים בישראל הרחיבו את ההגדרה המשפטית של ידועים בציבור בצורה קלה מדי (גם ללא שום כוונה אמיתית של בני הזוג ליצור מחויבות רכושית הדדית), דבר שיוצר לשיטתה פגיעה באוטונומיה של הפרט ובחופש החוזי שלו.
- 26/7/2023 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת חשוד בעבירות פשע) באה לעגן את זכותו של כל אזרח הנחקר באשמת עבירת פשע חמורה לנוכחות פיזית של עורך דינו בחדר החקירות כדי להפחית פערי כוחות מול המשטרה, תוך החרגה מוחלטת של עבירות ביטחון, ריגול וטרור.
- 20/11/2024 הצעת חוק לביטול המגזר הציבורי בתקשורת (הפרטת תאגיד השידור כאן) הוגשה יחד עם שר התקשורת שלמה קרעי ובאה להביא לחיסול מוחלט של המימון הציבורי לתאגיד השידור הישראלי והעברת הפעלת שידורי הרדיו והטלוויזיה לידיים פרטיות בתוך שנתיים. המהלך נתקע בשל חוות דעת משפטית חריפה של המשנה ליועמ"שית שטען כי המהלך נעשה בחיפזון וללא בסיס מקצועי.
- דצמבר 2024 הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי) (פ/5037/25) באה להרחיב דרמטית את חסינות חברי הכנסת ולקבוע כי לא תיפתח שום חקירה פלילית או תביעה אזרחית נגד חבר כנסת מכהן או לשעבר אלא באישור מליאת הכנסת ברוב של 75 ח"כים. ההצעה קודמה בוועדת הכנסת במרץ 2025 אך יריב לוין בלם אותה.
- יוני 2025 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרשעה בפלילים פה אחד בלבד) באה לקבוע כי בהרכבי שופטים הנדונים בתיקי פשע חמור, לא ניתן יהיה להרשיע נאשם אלא אם ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל השופטים, מתוך הנחה שאם שופט אחד מזכה קיים ספק סביר מובנה. ההצעה נבלמה בוועדת השרים לחקיקה בעקבות התנגדות חריפה של רונן בר מהשב"כ ש"התריע" כי המהלך יוביל לשחרור המוני של מחבלים ופעילי טרור. ההצעה מחריגה עבירות חמורות ספציפיות כמו שוחד וריגול.
- יולי 2025 הצעת חוק שוויון זכויות לבני העדה הדרוזית באה להסדיר מעמד סטטוטורי מיוחד והטבות כלכליות וחברתיות מורחבות לבני העדה הדרוזית המשרתים במערכת הביטחון, וזאת מבלי לשנות את חוק יסוד הלאום. ההצעה נבלמה עקב חוסר הסכמה בקואליציה על פתיחת סוגיות חוקתיות.
- 29/12/2025 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – סייגים לעניין חברי הכנסת) באה להגדיר זכויות יתר והגנות מיוחדות לחברי כנסת המייצגים אזרחים או נוכחים בתוך אולמות בתי המשפט. היוזמה נבלמה בעקבות מתקפה תקשורתית שטענה כי החוק נועד לאפשר לה לפוצץ דיונים משפטיים, ובעקבות הצעת חוק נגדית שהגישה ח"כ מירב בן-ארי לחסימת התנהגות כזו.
- 26/1/2026 הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – פיצוי ללא הוכחת נזק) (פ/6515/25) באה להפחית באופן קיצוני את תקרת הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק לסכום סמלי של 1,000 שקלים בלבד, במטרה להגן על אזרחים מפני תביעות השתקה של בעלי ממון, וארגוני כוח קפלן וחמ"ל דיבה של אחים לנשק שתובעים אנשים על מילוני שקלים כדי להשליט את הנרטיב הקפלניסטי שלהם.
- 29/6/2026 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מניעת הטבות הנובעות מריבוי בני זוג) באה לשלול קצבאות והטבות כפולות מהמוסד לביטוח לאומי המוענקות לנשים במשפחות פוליגמיות, במטרה מוצהרת להילחם בתופעת הפוליגמיה הבלתי חוקית במגזר הבדואי והערבי. ההצעה מעוכבת בשלבי בחינה בוועדות.
סה"כ הצעות חוק מרכזיות שיזמה וכתבה: 10 הצעות חוק (מתוכן 2 ישירות בנושאי משפחה, גירושין והורות שוויונית).
ביוני 2025 גוטליב התנגדה להצעת חוק להרחבת חוק איסור צריכת זנות והגבלות צנזורה דיגיטלית. (חוק הפללת ה ONLYFANS). גוטליב הביעה התנגדות לקו השמרני של הקואליציה ויצאה נגד יוזמות להטיל סנקציות פליליות על פלטפורמות כמו OnlyFans או להחמיר ענישה על צרכני זנות, בטענה שהגדרות אלו פוגעות בחופש העיסוק והבחירה של נשים ומדובר בחקיקה פטרנליסטית מקוממת.
בנובמבר 2025 קידמה חבילת חוקי עונש מוות למחבלים (הצעות חוק של לימור סון הר-מלך, ניסים ואטורי ועודד פורר) שבאה לחייב הטלת עונש מוות על מחבלים שביצעו רצח על רקע לאומני ולאפשר לבתי דין צבאיים לגזור עונש זה ברוב רגיל ולא פה אחד. גוטליב תמכה והצביעה בעד החוק בקריאה טרומית. גוטליב פעלה נגד רונן בר ששלח אזהרה שהחוק עלול לסכן חטופים ואנשי ביטחון בחו"ל.
לאורך כל הקדנציה קידמה הצעות חוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני. חקיקה קואליציונית המכפילה את תקופות המאסר והקנסות על הטרדות ותקיפות מיניות שבוצעו ממניע לאומני ("טרור לאומני"). גוטליב תמכה ודחפה באופן עקבי לאישור החוקים במליאה ובוועדות נוכח הרקע המקצועי שלה כעורכת דין פלילית.
אשר ליחסם של מנהיגי המפלגה לפעילותה, שר המשפטים יריב לוין התנער באופן אלגנטי מהצעות החוק של טלי בטענה ש"המאבק של הממשלה מול מערכת המשפט צריך להתנהל בצורה ממלכתית ומתוכננת, ולא דרך יוזמות פרטיות סוערות וספונטניות שמייצרות עימותים מיותרים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו נקט לאורך הקדנציה קו קשוח כלפי טלי, ואף הטיל עליה סנקציות סיעתיות בעקבות סירובה להסיר את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים, תוך שהוא מצהיר בצורה ברורה כי משמעת קואליציונית היא חובה מוחלטת וכאשר ראש הממשלה מבקש לפעול בדרך מסוימת יש להישמע להנחיות.