לפנינו תלונה שהגיש עו"ד ניר גורן לנציב התלונות על פרקליטים דוד רוזן, שהפרקליטים מנחים שוטרים להמציא סעיפי אישום שקריים לחלוטין בעילות מעצר ובעילות לצו חיפוש.
עו"ד ניר גורן התלונן שרשויות האכיפה בישראל מבדות סעיפי אשמה חמורים ומשקרות במצח נחושה לבתי המשפט כדי לשלול את חירותם של אזרחים מן השורה ולהשיג צווי מעצר בכל מחיר. הפרקליט יוסי אלון ענה לו שזה "פער שגרתי" בין החקירה למעצר. ומה עשו בפרקליטות? העניקו ליוסי אלון פרס עובד מצטיין לשנת 2016, בגלל שהוא "מסייע בעבודה על הנחיות מטה רוחביות, מגלה עצמאות מקצועית לצד התנהלות אחראית ומהווה דוגמא לחיקוי".
עורך הדין ניר גורן מייצג את הנאשמים מאזן אבו דיאב, איברהים אבו דיאב, איציק בית הלחמי וגדעון יראקצי, במסגרת התיקים תפ 30052-12-15 ותפ 30152-12-15, כאשר מולם ניצב מערך התביעה והמשטרה, המיוצג בין היתר על ידי פקד צחי קמושביץ מיחידת להב 433, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה בראשות עורך הדין יניב ואקי, וכן לשכת המשנה לפרקליט המדינה.
עורך הדין גורן הגיש תלונה חריפה לנציב הביקורת על מערך התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן, ובה טען כי חוקרי המשטרה ביצעו הטעיה מכוונת ובזדון של בית המשפט כאשר רשמו בבקשות המעצר עבירה שקרית של עיסוק בגז ללא רישיון, וזאת למרות שידעו היטב שלחברות הללו יש רישיונות חוקיים לחלוטין, עובדה שאף אוששה מאוחר יותר בכתבי האישום עצמם שבהם נכתב במפורש כי הן מחזיקות ברישיון ספק גז כדין.
גורן נימק כי המשטרה בדתה את החשד החמור של עיסוק ללא רישיון רק כדי ליצור מצג שווא בפני שופטי המעצרים, מתוך ידיעה שבתי המשפט נוטים להחמיר עם עוסקים פיראטיים, וכך השיגו במרמה מעצרי ימים פוגעניים ועשרות צווי חיפוש בלתי חוקיים בדירותיהם הפרטיות של המעורבים.
רוזן כתב ליניב ואקי ביום 3/5/2017 שהגם שעל פניו המערכת מנסה לטעון שמדובר אך ורק בשאלה לגיטימית של שיקול דעת מקצועי, הוא אינו מוכן להסתפק בתירוצים הללו. רוזן הדגיש כי הפער המצטייר כרוחבי וקבוע בין חומרת החשדות המוצגים בבקשות המעצר לבין מה שמופיע בסופו של דבר בכתבי האישום הוא סוגיה חמורה הדורשת בחינה מקיפה, ולכן הוא הורה לפרקליטות להעביר לידיו את תיק החקירה המלא שנבחן במחש, את ההמלצות הפנימיות של מחש וכן את תיק הערר כולו, וזאת בתוך 30 יום.
כרגיל, החונטה מטייחת, שכן התלונה המקורית שהוגשה למחלקה לחקירות שוטרים בתיק מחש 6298/2015 נגנזה במהירות על ידי איילה אייבזון ממזכירות ומנהלה של מחש בטענה לקונית שלא הונחה תשתית עובדתית לביצוע עבירה.
בהמשך לכך, ערר שהוגש על סגירת התיק למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, תחת תיק ערר מספר 1109/16, נדחה אף הוא ביום 20/3/2017 על ידי יוסי אלון, סגן בכיר בפרקליטות המדינה, אשר גיבה את החלטת מחש וקבע בנימוק תמוה ומקומם כי אין חובה שתהיה זהות בין החשדות בשלב החקירה לבין כתב האישום הסופי.
בעקבות כך, נציב התלונות דוד רוזן התערב ובמכתבו מיום 26/4/2017 לעורך הדין יניב ואקי דרש לקבל את כלל החומרים תוך 30 יום כדי לבחון את הפער הרוחבי והשיטתי שבין בקשות המעצר לכתבי האישום.
ידוע ששופטי המעצרים הם חותמת גומי של הפרקליטות
בחינת התנהלותם של הגורמים בפרשה זו מעוררת סימני שאלה קשים ביותר לגבי יושרתם של השופטים ומניעיהם הנסתרים, שכן נראה כי שופטי המעצרים שימשו כחתימת גומי עיוורת עבור המשטרה, מבלי לבדוק ולו ברמה הבסיסית ביותר את אמיתות הטענות המובאות לפניהם במעמד צד אחד.
במקום להגן על זכויות הפרט, השופטים בחרו לקבל את הצהרות התביעה כאמת מוחלטת, מתוך רצון לרצות את מערכת האכיפה, ובכך נתנו יד חופשית לפרקליטות שממשיכה כהרגלה לתפור תיקים ולבדות עבירות מומצאות.
ההחלטה של מחלקת העררים לדחות את הטענות בתירוץ שחשדות לא תמיד מבשילים לאישום היא עלבון לאינטליגנציה וניסיון ברור לגונן על חוקרי להב 433 שסרחו, שכן לא מדובר כאן בראיות שלא הספיקו, אלא בעובדה אובייקטיבית ובידיעה פוזיטיבית שלחברות היה רישיון בתוקף בזמן אמת.
מחיפוש שנערך במקורות חיצוניים עולה כי התיקים הפליליים המקבילים תפ 30052-12-15 ותפ 30152-12-15, אשר כונו בכותרות עברייניות של פרשת הגז או פול גז, עסקו בסופו של דבר בעבירות בטיחותיות של הובלת חומרים מסוכנים ברכבים שאינם מתאימים ומילוי מכלי גז השייכים לחברות מתחרות ללא הסכם חליפין, כאשר התביעה אף הצהירה על כוונתה לעתור לעונשי מאסר בפועל.
מדובר בשיטה שבה המשטרה מנפחת חשדות פיננסיים או מנהלתיים לכדי עבירות פליליות חמורות כדי לשבור את רוחם של הנחקרים בימי מעצר ארוכים, תופעה רוחבית ומסוכנת שבה המערכת המשפטית כולה מתגייסת כדי להכשיר אמצעים פסולים.
לאחר שדרש וקיבל את כלל חומרי החקירה הסודיים של מחש ושל תיק הערר, פרסם הנציב רוזן החלטה רשמית שבה קבע כי תלונתו של עורך הדין גורן מוצדקת לחלוטין. רוזן דחה מכל וכל את התירוץ המביש של סגן בכיר בפרקליטות המדינה, יוסי אלון, שניסה לטעון כי מדובר בפער שגרתי בין שלב החקירה לשלב האישום. רוזן הבהיר כי המשטרה לא סתם טעתה, אלא הציגה ביודעין מצג שווא שקרי בפני בית המשפט כאשר ייחסה לנאשמים עיסוק ללא רישיון, וזאת במטרה בלעדית להשיג צווי מעצר ימים וצווי חיפוש פוגעניים שבדרך אחרת לא היו מאושרים לעולם.
רוזן קבע באופן נחרץ כי התנהלות זו של חוקרי להב 433 מהווה פגיעה אנושה בזכויות הפרט, בזכות לחירות ובהגינות ההליך השיפוטי, והוא מתח ביקורת קשה על מחש שבחרה לעצום עיניים ולסגור את התיק במקום לחקור את השוטרים ששיקרו על דוכן העדים. ההחלטה הסופית שלו אילצה את הפרקליטות ואת המשטרה לנסח רענון נהלים מחייב לכלל יחידות התביעה והחקירה בארץ, האוסר עליהן במפורש לכלול בבקשות מעצר סעיפי עבירה פיקטיביים שאינם נתמכים בתשתית ראייתית מוצקה, רק כדי להרשים את השופטים.
להלן מכתב התלונה של עו"ד ניר גורן לנציב דוד רוזן
Views: 16