ח"כ מיכל וולדיגר שהיא לכאורה ימנית "מהציונות הדתית" משתפת פעולה עם הפמינאציות השמאלניות ועוד מתגאה בזה…. וולדיגר ממש לא ימנית. מי שעוזרת לקארין אלהרר להעביר חוקים של הווק והפרוגרס הפמינאצי, היא לא ימנית. היא חלאה קפלניסטית. השבוע הבהמה מיכל וולדיגר התגאתה שהעבירה את "חוק הזומבים", תיקון לחוקי האומנה, שיאפשר להורי אומנה לסמם את הילדים שנחטפו מהוריהם בכדורים פסיכיאטרים בלי שההורים הביולגים יידעו שמסממים להם את הילדים. 17/7/2026.
מי שיזמה את החוק היא קארין אלהרר, בהמת מגדר קלינית וקפלניסטית, ומיכל וולדיגר משרתת אותה? זו חכ"ית ימניה, או זאבה קפלניסטית בעור של כבשה?
הצורך בחוק נולד כי הורי האומנה מתלוננים שהילדים שנחטפו מהבית של הוריהם הביולוגים בוכים יותר מידי, ושואלים איפה אמא ואבא, ולמה חטפו אותם… לכן כדי להשתיק אותם וכדי שהאומנים יוכלו לישון בשקט, צריך לסמם את הילדים. להפוך אותם לזומבים. הרי מה אכפת להורי האומנה אם מסממים את הילדים שאינם פרי ביטנם? כספי האומנה זורמים ומתקתקים כמו שעון שוויצרי…..
מיכל וולדיגר היתה עו"ד כושלת לפני שהפכה חברת כנסת. עבדה כסדרנית עבודה בעמותה לבנות שירות לאומי. כי ניזונה מבעלה שהוא עשיר, ולא היא למעשה לא וולדיגר אלא גולדיגר. בעלה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר הוא אורי וולדיגר, איש עסקים ומנהל בכיר בתעשיית ההייטק והטכנולוגיה. הוא עומד בראש הזרוע המוניציפלית המאוחדת של קבוצת טיאסג'י (TSG), לאחר שכיהן כמנכ"ל חברת EPR מערכות, חברה בת המספקת פתרונות טכנולוגיים וניהוליים מתקדמים לרשויות מקומיות.
אילו בעלה לא היה מפרנס אותה, הוולדיגר הזו היתה מחפשת עבודה בסיוע המשפטי, והולכת לתיקים בשכר של 1,000 ש"ח לדיון.
הנה השוויץ של וולדינגר שהיא שפחה נרצעת של קארין אלהרר….
בישראל הכי קל לעו"ס להפוך ילד ל"נוער בסיכון"
בכל רגע נתון, יש בישראל כ-11,000 ילדים ובני נוער "בסיכון" שהוצאו מהבית שלהם וחיים במסגרות חוץ-ביתיות. מתוכם, כ-75% נמצאים בפנימיות וכ-25% במשפחות אומנה. אין שום ביקורת על שופטי הנוער שמוציאים את הילדים מהבית. הליכי בית המשפט לנוער הם קרקס מכור. אף אחד לא מצליח לחקור את העובדת הסוציאלית. השופטים מלכתחילה יודעים שצריך למלא את הפנימיות והאומנה, ולכן כל ילד הוא בשר טרי לעשות ממו כסף. השופטים נמדדים בכמות ההוצאות מהבית. כולם יודעים שהם מקבלים משכורת לשמש חותמת גומי של הרווחה.
בתמונה: מיכל דבירי רוזנבלט מלכת החטיפות של ירושלים…. אחרי שהרווחה חוטפת תינוקות מבית יולדות לאומנה בטענה שהאמא חולת נפש, הם באים לדבירי רוזנבלט ומבקשים להוציא על האמא צו אפוטרופסות שיינתן לעמותה, ולא לבעל או לאבא, ומיכל דבירי רוזנבלט מוסיפה סעיף שיש להוציא את האמא מבית בעלה ולאסור עליה לגור בין הציבור….
העו"סיות טוענות שהבעל או האבא מתנגדים לסמים פסיכיאטרים ולכן צריך עמותה שהיא אפוטרופוס שתדאג לסמם את האמא (שזה עתה חטפו לה תינוקות מבית יולדות), וכך יוצא שהאישה עוברת למעון פסיכיארי, ומסממים אותה למוות. כן… יש דבר כזה "הוצאה חוץ ביתית למבוגרים", לצורך נטילת כדורים פסיכיאטרים… שאיננה אשפוז כפוי. מיכל דבירי רוזנבלט חותמת על צווים כאלה כמעט כל יום…..
תעשייה שלמה שעל עמותות אומנה מתפרנסת יפה מהעו"סיות שמספקות בשר טרי של ילדים ותינוקות
הרווחה לא מפתחת מענים בתוך הקהילה (כמו מועדוניות או טיפול משפחתי) שיכולים למנוע את הצורך להוציא את הילד מהבית מלכתחילה.
הרווחה משלמת בין 7,000 ל-21,000 ש"ח בחודש על החזקת ילד בפנימייה, במקום להשקיע שבריר מהסכום הזה בשיקום הבית והמשפחה. אין למדינה מושג אמיתי אם השהות בפנימיות שיפרה את מצבם של הילדים לטווח ארוך או איך הם משתלבים בחברה אחרי שהם גדלים.
והכי קטע זה שאם האימא מוזמנחת או מסוממת בעצמה, במקום לתת לאבא לגדל את הילדים, חוטפים אותם לאומנה ופנימיות, כי עו"סיות לא מאמינות שאבות ראוים לגדל ילדים. כל העובדות הסוציאליות בישראל הן שליחות שטן מבית קפלן עם אג'נדה פמינאית רעילה. האג'נדה של הווק היא לממן את מערכת הרווחה, ולא את המטופלים….. זו הסיבה שיש עו"ס לכל בסיטואציה, אבל המטופלים מעולם לא נחלצים ממעל העוני.
הילדים שמיכל וולדינגר וקארין אלהרר רוצות לסמם הם לא ילדים עם קושי רגשי מולד. הילדים לא מתמודדים עם קושי נפשי שהם נולדו איתו. הקושי נוצר בגלל הוצאתם מהבית, כלומר סיטואציה חברתית. לכן הילד הוא פחות נחמד ופחות משתף פעולה. ככה וולדינגר ואלהרר עוזרות לעכל עמותות הילוקות הסוציאליוץ לסמם ילדים בתרופות פסיכיאטריות, מה שגורם גם שינויים גופניים קשים בגלל ה"תרופות".