לפנינו מדריך לפמיניזם בממשלת ישראל שהפיצה בת טיפוחיו של ביבי, ורד סויד. את המדריך לחשיבה מגדרית מהכּוס, הזמינה מוורד סוויד מי שהיתה מנכלית משרד המשפטים אמי פלמור שהיא בהמת מגדר פמינאצית ידועה, ושאיילת שקד טיפחה אותה עד שאמיר אוחנה זרק אותה ואת הכּוס שלה לכל הרוחות.
הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, תחת הניהול של ורד סויד, הנחיתה על שולחנה של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור את המדריך להטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה, מסמך המהווה דוגמה קלאסית לעבודה ביורוקרטית מיותרת המנותקת לחלוטין מן המציאות בשטח.
המדריך אושר להפצה ע"י היועמ"ש לענייני פמיניזם סורל הרלב. עו"ד סורל הרלב מציג עצמו כמומחה במשפט מנהלי, שכיהן במשך כ-18 שנים כיועץ המשפטי של המשרד לשוויון חברתי. למד תואר ראשון אצל דפנה ברק ארז. שימש יועמ"ש פמיניזם עד לסיום תפקידו במסגרת הסדר קציבת כהונת יועצים משפטיים במשרדי הממשלה בשנת 2025. הצטרף כעורך דין למגזר הפרטי למשרד וייס, שוורץ קידר (KADV) המומחה במשפט מנהלי ורגולציה.
בחוות דעתו הוא קובע שאין מניעה ליישם את החשיבה המגדרית. ועל סמך מה הוא קבע שאין מניעה? החוק הקיים קובע שהחשיבה צריכה להיות הזדמנות שווה לכולם, ואילו הוא על דעת עצמו מחליט לתת עדיפות לכוס כי "אין מניעה"……חחח
הנה האישור של סורל הרלב לחשיבה מגדרית מהכוס. הנ"ל שירת בשקיקה את זהבה גלאון, מירב מיכאלי, עאידה תומא סלימן, מירב בן ארי, ומירב כהן.
PDF
מה זה הטמעת חשיבה מגדרית (מהכּוס) במשרדי ממשלה
המדריך נולד בעקבות החלטת ממשלה מספר 2331 מתאריך 14/12/2014, ומטרתו המוצהרת היא לכפות "חשיבה מגדרית" על גיבוש מדיניות, תוכניות עבודה ותקציבים ממשלתיים. הוא מציע מודל עבודה מפותל וחסר תועלת המורכב משישה שלבים שונים: זיהוי הבעיה, דיון בערכים, מחקר, ניסוח התוכנית, פרסומה וניטור התוצאות. המסמך מנסה להצדיק את קיומו באמצעות הבחנות מופרכות בין "ניטרליות מגדרית" לבין "הגינות מגדרית", ומביא דוגמאות מנותקות מתחומי האקדמיה, מענקי המחקר ואפילו מהרגלי הנסיעה של נשים באוטובוסים.
מדובר באסופה של שטויות וסיסמאות ריקות מתוכן שאין בהן שום צורך מעשי, במיוחד במשרד המשפטים הישראלי שבו רוב מוחלט של הפרקליטים והשופטים הן נשים חזקות ומשפיעות. הניסיון של ורד סויד להנדס את התודעה של פקידי הממשל ולהכריח אותם להסתכל על כל תקציב או חוק דרך משקפיים מגדריות מפלות, הוא עלבון לאינטליגנציה.
המדריך יוצא מנקודת הנחה פטרונית ונחשלת לפיה נשים הן תמיד קבוצה מוחלשת ופגועה שזקוקה לטיפול נפרד, בשעה שבמערכת המשפט ובשירות המדינה הנשים כבר מזמן כבשו את רוב עמדות המפתח ומנהלות את העניינים ביד רמה. דפנה ברק ארז מנהלת את המדינה כאילו היא ראש הממשלה בפועל……
אין שום היגיון להשחית זמן ציבורי יקר על דיונים בערכים פמיניסטיים או על ניסוח שאלונים מגדריים מיוחדים לגיוס עובדים, כאשר המערכת ממילא נשלטת על ידי נשים ופועלת בצורה מקצועית ושוויונית.
התועלת המעשית מכל העבודה הזו היא אפסית, והיא אינה משנה את המציאות לטובה אלא רק מייצרת עוד ג'ובים, ועדות, ומשרות למקורבים ברשות לקידום מעמד האישה. המדריך אינו פותר בעיות אמיתיות של נשים, אלא כובל את משרדי הממשלה בשרשראות של רגולציה מתישה, איסוף נתונים כפול ופילוחים סטטיסטיים חסרי משמעות. אילו היו נותנים למנהלים ולמנכ"ליות במשרדי הממשלה לעבוד בשקט על בסיס קריטריונים מקצועיים בלבד, התפוקה הייתה גבוהה בהרבה. הניסיון המלאכותי להציג כל נושא אזרחי – החל ממימון בדיקות רפואיות ועד לתדירות של אוטובוסים בשעות הצהריים – כסוגיה מגדרית בוערת, רק מייצר אפליה הפוכה, מעורר אנטגוניזם בקרב הציבור ותוקע את גלגלי המערכת הציבורית בביורוקרטיה פוליטית מיותרת.
בתמונה משמאל הפמינאצית אמי פלמור עם יזיזה קרבה ואינטימית. אפרת מאיר גרומן. כּוס על כּוס.
דוגמאות להטמעת חשיבה מהווגינה
המדריך מציג שלוש דוגמאות בולטות החושפות כיצד המערכת הציבורית פועלת בדרך המסורתית ("הניטרלית"), וכיצד יישום הנדסת המודעות המגדרית מהכּוס משנה את הטיפול מן היסוד כדי לייצר העדפה ואפליה מכוונת.
דוגמה 1: חלוקת מענקי מחקר על ידי משרד המדע
-
- בדרך הקלאסית: משרד המדע מחלק מדי שנה תקציבים של 1,000,000 ₪ עד 2,000,000 ₪ לחוקרים מובילים. התקציב מוענק על בסיס קריטריונים מקצועיים, אקדמיים ועיוורים לחלוטין, ללא קשר למינו של המדען. כתוצאה מכך, החוקרים הטובים ביותר זוכים במענקים, ובשנת 2013 הנתונים הראו כי 81% מהזוכים היו גברים ו-19% היו נשים.
- בחשיבה מגדרית מהכּוס: במקום לקבל את עקרון המצוינות האקדמית הנטולת פניות, המערכת מסמנת את התוצאה כ"חוסר שוויון" הדורש התערבות. תחת המתווה המגדרי, מוגדרים יעדים נוקשים ומלאכותיים לצמצום הפער (למשל, העלאה שנתית של 4% לפחות בייצוג הנשי). התוכנית המגדרית משנה את תנאי הקבלה באקדמיה, מתחשבת במסלול החיים של החוקרות ומעוותת את קריטריוני הקביעות כדי להבטיח הזרמת כספים ציבוריים מותאמת מגדרית.
בתמונה: המדענית והנביאה שקמה ברסלר בהפגנה נגד פיטורי רונן בר
דוגמה 2: תוכניות סיוע ליזמות הייטק (תנופה וחממות טכנולוגיות)
-
- בדרך הקלאסית: לשכת המדען הראשי מקצה תקציב מזומן של 139,500,000 ₪ לתוכניות סיוע ליזמים בתחילת דרכם. המדינה מציעה את הכסף לכל אזרח שיש לו רעיון טכנולוגי פורץ דרך, מתוך ניטרליות מלאה. לפי הנתונים, רק 5% מהפונים לתוכנית "תנופה" ו-8% לפרויקט החממות הן נשים. המערכת הקלאסית רואה בכך שיקוף מדויק של שוק היזמות, שבו נשים בוחרות פחות לפתוח סטארט-אפים.
- בחשיבה מגדרית מהכּוס: הנחת המוצא הניטרלית נדחית בטענה שישנו "היעדר שוויון הזדמנויות בגישה למקורות הסיוע". הטיפול המגדרי מתחיל כבר בגילאי 8 עד 12, מפעיל לחצים ומניפולציות חינוכיות במערכת החינוך הפורמלית כדי לעודד ילדות בכוח לפנות למדעים, ומאלץ את לשכת המדען הראשי לייצר תמריצים מיוחדים ומסלולים בלעדיים לנשים בלבד כדי לשנות את הסטטיסטיקה של שוק ההייטק.
דוגמה 3: תכנון מערך התחבורה הציבורית
-
- בדרך הקלאסית: משרד התחבורה מתכנן מסלולי קווים ותדירות אוטובוסים על בסיס מודלים כלכליים של היצע וביקוש, תוך התמקדות בשעות השיא של הבוקר והערב, שבהן רוב הציבור נוסע לעבודה, ללימודים או לצבא. התכנון מתייחס לכל הנוסעים כאל מקשה אחת שווה.
- בחשיבה מגדרית מהכּוס: התכנון מפוצל בטענה שמדיניות שווה יוצרת אפליה. מכיוון שנשים מהוות 60% מנוסעי הקווים העירוניים ועושות שימוש באוטובוסים בשעות הצהריים לצורכי "דאגה למשק הבית" (סידורים וקניות), החשיבה המגדרית דורשת להגביר את תדירות האוטובוסים דווקא בשעות השפל הכלכליות. בנוסף, משנים את המבנה הפיזי של האוטובוסים כדי להרחיב מקומות לעגלות, ומזיזים תחנות משיקולים מגדריים של תחושת ביטחון בלילה, ובכך מכפיפים את מערך התחבורה הארצי לצרכים המגדריים הספציפיים.
למה חשוב להטמיע חשיבה מהווגינה?
הרשות לקידום מעמד האישה וסוכנויות השינוי הפמיניסטיות בממשל מנמקות כי הטמעת החשיבה המגדרית מהכּוס היא כלי קריטי ומועיל, משום שלטענתן שום מדיניות, חוק, תקציב או שירות ציבורי אינם יכולים להיות ניטרליים. הן מסבירות כי לגברים ולנשים יש ניסיון חיים, תפקידים חברתיים ונגישות שונה לחלוטין למשאבים ולעמדות כוח.
לכן, לשיטתן, כאשר המדינה נוקטת במדיניות אחידה ו"עיוורת" למגדר, היא למעשה מנציחה באופן סמוי את הפערים הכלכליים, מעמיקה את אי-הצדק הקיים ופוגעת בנשים מבלי משים. הטענה המרכזית שלהן היא ש"טיפול שווה אינו מוביל לתוצאות שוות", וכי לעיתים המערכת חייבת להתייחס בצורה שונה ודיפרנציאלית לנשים ולגברים (עקרון "ההגינות המגדרית") כדי להביא לשוויון הזדמנויות אמיתי ולמנוע את דחיקת הנשים לשוליים.
ההצדקה השנייה לחשיבות המהלך נשענת על טיעונים של תועלת כלכלית וממשל טוב יותר. הרשות טוענת כי נשים מייצגות מחצית מהכישרונות והפוטנציאל האנושי בחברה, ואם הכישרונות הללו אינם מנוצלים או מפותחים דיים עקב חסמים מבניים, הכלכלה כולה נפגעת ולא תצמח כפי שהיא יכולה. מעבר לכך, הן מנמקות כי ארגונים ומשרדי ממשלה שמיישמים רגישות מגדרית משפרים את הפרודוקטיביות שלהם, סובלים פחות מימי מחלה ומתחים פנים-צוותיים, ומסוגלים לגייס ולשמר עובדים איכותיים בצורה טובה בהרבה.
באמת נשים הן טובות יותר ופרודוקטיביות יותר למשק בזכות הכּוס?
הטענה הפסאודו-מדעית שרשומה במדריך, לפיה הפיכת משרד ממשלתי לחממה של "רגישות מגדרית" תזניק את הפרודוקטיביות ותעלים את ימי המחלה, היא פשוט בדיחה מנותקת מהמציאות הכלכלית והארגונית בשטח. מדובר בניסיון לשווק אג'נדה אידיאולוגית כאילו היא נוסחת קסם ניהולית, תוך התעלמות מוחלטת מהעלויות העצומות, מהסיכונים המבניים ומחוסר היציבות המובנה שהעסקה מגדרית כפויה מביאה איתה לארגון.
ראשית, הניסיון לטעון שחשיבה מגדרית מייעלת את העבודה מתרסק מול העובדות הפיזיולוגיות והביולוגיות הפשוטות. נשים חוות שינויים הורמונליים וסובלות מכאבי וסת מדי 24 ימים בממוצע, דבר המשפיע באופן ישיר על יכולת הריכוז, הרציפות התפקודית וימי ההיעדרות בפועל.
מנהל שנדרש לתמרן צוות על בסיס תנודות הורמונליות ומצבי רוח משתנים מגלה מהר מאוד שהפרודוקטיביות לא עולה, אלא נתונה לחוסר יציבות כרוני. מעולם לא הוכח בשום מחקר אובייקטיבי שהחשיבה הנשית או דרכי הניהול של נשים הן טובות, יעילות או פרודוקטיביות יותר מאלו של גברים; מדובר בסיסמה ריקה שנועדה להצדיק קידום פוליטי ולא מצויינות מקצועית.
שנית, מבחינה פיננסית טהורה, נשים הן מגזר יקר ומסוכן להעסקה עבור כל ארגון או מעסיק. חוקי העבודה והרווחה בישראל כובלים את המעסיקים במערכת שלמה של הטבות מופרזות, מימון חופשות לידה, ימי מחלת ילד, הפרשות לשמירת היריון, איסור מוחלט על פיטורים או שינוי תנאים בתקופת ההיריון ולאחריו, וקיצור שעות העבודה במסגרת מה שמכונה "משרת אם". כל אלו מהווים נטל כלכלי כבד שנופל על כתפי הארגון ועל חשבון העובדים האחרים שנאלצים לספוג את שעות העבודה האבודות.
אם לא די בכך, נשים פורשות לגמלאות 5 שנים שלמות לפני גברים, מה שאומר שהארגון מאבד את ההשקעה בוותק ובניסיון שלהן מוקדם מהצפוי, בעוד המדינה ממשיכה לממן להן פנסיה מוקדמת.
שלישית, ואולי החלק המטריד ביותר, הוא המתח המובנה וההרסני שהתנועה המגדרית הכניסה לסביבת העבודה. הנטייה הגוברת לפנות לאפיקים משפטיים ולתבוע על כל מילה או מחווה תחת הכותרת של "הטרדה מינית" הפכה את העסקת הנשים לפצצה מתקתקת של הוצאות משפטיות, פגיעה במוניטין וחקירות משטרה.
התוצאה בשטח היא הפוכה לחלוטין מ"הפחתת מתחים פנים-צוותיים": נוצר אקלים של פחד וחשדנות שבו גברים רבים מסרבים בכל תוקף לשהות בחדר סגור או לקיים פגישות עבודה אישיות ביחידות עם נשים, מחשש מבוסס מתלונות שווא ועלילות שייחרבו את הקריירה שלהם.
משרד שמנוהל תחת טרור מגדרי כזה אינו מסוגל לשמר עובדים איכותיים, אלא הופך לשדה מוקשים ביורוקרטי שבו כולם עסוקים בכסת"ח משפטי במקום בעבודה.
בגלל שנשים ספוגות אלימות מגברים צריך להפלות לטובתן
המדריך להטמעת חשיבה מגדרית מתייחס ישירות לחשיפת נשים לאלימות במסגרת המשפחה ומחוצה לה, ומגדיר את הנושא כאחד מ"גורמי המפתח" המרכזיים שיש לקחת בחשבון בכל תהליך תכנוני של הממשל.
בעמוד 10 של המסמך נטען במפורש כי המושג הכללי "אלימות במשפחה" הוא הגדרה לא מדויקת ומטעה, שכן לשיטת המדריך, רוב האלימות במסגרת המשפחה מבוצעת על ידי גברים כלפי נשים. הרשות לקידום מעמד האישה מנמקת כי נתון זה מצדיק אפליה מובנית ומכוונת לטובת הנשים, כיוון שלטענתן תוכניות טיפוליות שאינן מפרידות בצורה ברורה בין "מחזיק הכוח" (הגבר) לבין "קורבנו" (האישה) עושות עוול וגורמות נזק. על פי המדריך, בעוד שתוכניות עבור נשים צריכות להתמקד אך ורק בהשגת ביטחון פיזי, נפשי והעצמה, תוכניות עבור גברים חייבות להתמקד ברכישת כישורים לריסון עצמי ושליטה בכעסים, ובכך המדינה מייצרת תקציבים ומסלולים נפרדים ומפלים על בסיס מגדר.
הניסיון להצדיק את העיוות המערכתי הזה מתעלם לחלוטין מן המציאות המשפטית והכלכלית שבה לנשים יש כבר כיום סעדים עצומים וכלים דורסניים בבתי המשפט. אישה שחשה אלימות או אפילו מדווחת על הטרדה קלה יכולה להפעיל באופן מיידי צווי הרחקה, לעצור גברים בהינף יד, ולתבוע פיצויים של מאות אלפי שקלים במסגרת תביעות נזיקין אזרחיות ללא צורך בהוכחת נזק ממשי. המערכת המשפטית משמשת עבורן כמכונה לייצור כספים והטבות, מה שהופך את הטענה הכתובה במדריך לצורך ב"הגנה ממשלתית מיוחדת" למיותרת ומלאכותית.
אילו המטרה האמיתית של הפמיניסטיות הייתה הגנה על נשים ומניעת אלימות, הפתרון הלוגי והמתבקש היה דווקא ההיפך המוחלט: בידול מוחלט של נשים מגברים ויצירת סביבות עבודה ולימודים סטריליות ונפרדות שבהן לא תהיה שום אינטראקציה בין המינים וממילא לא תיתכן שום אלימות.
אלא שהתנועות הפמיניסטיות נלחמות ומפגינות בקיצוניות נגד כל ניסיון לייצר לימודים בנפרד או מתחמי עבודה נפרדים, כפי שהמדריך עצמו מודה בעמוד 10 שתוכניות לקידום נשים נתקלות בהתנגדות של גורמים דתיים המבקשים ליצור צניעות והפרדה.
ההתנגדות הבוטה של הפמיניסטיות להפרדה חושפת את המניע הנסתר והאמיתי שלהן: המטרה שלהן היא לא ביטחון ולא הגנה, אלא כוח, שליטה וכסף. הפרדה מרצון או סביבות עבודה נפרדות ינטרלו מהן את היכולת לחדור למוקדי הכוח הגבריים, לבצע מניפולציות של תלונות שווא, ולסחוט תקציבים ממשלתיים תחת אצטלה של קורבנות. הן זקוקות לערבוב המשותף כדי להמשיך ולייצר את החיכוך המתוכנן, שכן ללא גברים בסביבה – האג'נדה הפמיניסטית כולה קורסת ולא ניתן יותר להצדיק את קיומם של מדריכים ממשלתיים מיותרים וג'ובים ברשות לקידום מעמד האישה.
אם זה טוב לקנדה וני זילנד אז בטח שזה נאור ומתקדם….
המודל הזה אינו המצאה מקומית אלא אסטרטגיה גלובלית המכונה Gender Mainstreaming, אשר נוסתה בהרחבה במדינות מתקדמות בעולם בעשורים האחרונים, בהמשך להצהרת ביג'יין של האו"ם משנת 1995. המדריך מפרט שלוש מדינות מרכזיות שבהן השיטה יושמה:
- קנדה: במחוז קוויבק בצעו בחינה מגדרית מחודשת של מדיניות ביטוח הבריאות הציבורי. המערכת שם גילתה עיוות מגדרי שבו גברים נדרשו לשלם מכיסם עבור ניתוח כריתת צינור הזרע (וסקטומי), בעוד שנשים קיבלו מימון ציבורי מלא לקשירת חצוצרות – פרוצדורה מורכבת ויקרה בהרבה עם סיכון גבוה לסיבוכים רפואיים. ברגע שהממשלה שינתה את המדיניות והחלה לממן את הניתוח לגברים, מספר כריתות צינור הזרע זינק, הגברים הפכו שותפים פעילים בתכנון המשפחה, ומערכת הבריאות חסכה כסף רב על סיבוכים רפואיים אצל נשים. בנוסף, קנדה הייתה חלוצה בניתוח מגדרי של תוכניות לאומיות למניעת עישון בקרב בני נוער.
- ניו זילנד: הממשלה שם מחזיקה במדריך רשמי להערכה מגדרית ויישמה אותו על חוק הביטוח הלאומי לשיקום ופיצוי מתאונות. בחינת החוק גילתה אפליה במסווה ניטרלי: לאישה שהפכה לעקרה עקב סיבוך של התקן תוך-רחמי למניעת היריון סורב הפיצוי בנימוק שמדובר ב"סיכון ידוע" שהיא לקחה על עצמה. לעומת זאת, שחקן רוגבי גבר שנפגע קשות בעמוד השדרה קיבל פיצויים מלאים מהמדינה, למרות שגם הוא לקח על עצמו "סיכון ידוע" כשעלה על המגרש. בעקבות הניתוח המגדרי תוקנו העיוותים הללו בחוק.
- קוריאה הדרומית ומדינות ה-OECD: המדריך מציין כי מדינת ישראל מצטרפת לקהילת המדינות המפותחות שכבר הטמיעו את הכלים האלה, במיוחד בכל הנוגע לניתוח מגדרי של תקציבי המדינה (Gender Budgeting). מדינות אלו מחייבות את משרדי האוצר שלהן לבחון כיצד השקעות בתשתיות, תחבורה ומיסוי משפיעות באופן דיפרנציאלי על גברים ונשים.
הנה פה הכלבה ורד סוויד מדברת בפורום נשים מוחלשות ומנוצלות
להלן המדריך
הפצה של החשיבה המגדרית בהשתלמות הפרקליטים
From: Gilat Skital Makdasi
Sent: Monday, August 24, 2015 1:32 PM
To: Abdul Hakim Samara; Adina Rachamim; Ahiya Kamara; Aliza Ken; Alon Bachar; Amir Haran; Ariella Kallay; Asa Kling; Aviva Izchaki; Camil Mula; David Hahn; Eldad Canetti; Eliezer Rivlin; Eti Sheetrit; Eyal Globus; Gilad Semama; Hila Gerstl; Idan Papier; Iris Fridman; Jana Modzgvrishvily; Karen Schwartz-Amiga; Lea Rakover; Mary Youssef; Modi Naor; Mofid Ganim; Moshe Cohen (Dover); Nochi Politis; Orly Keisar; Oz Darvish; Paul Landes; Rivki Dvash; Ronen David; Ronnen Gurevich; Sason Sofri; Semmi Greydy; Shai Nitzan; Tal Alderoty; Tomer Carmi; Yael Vardi Rotchild; Yariv Regev; Yehuda Weinstein; Yoav Sapir; Yoni Rubin
Cc: Mancal
Subject: המדריך להטמעת חשיבה מגדרית
שלום רב,
בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2331 מיום 14.12.2014, רצ"ב לעיונכם המדריך להטמעת חשיבה מגדרית אשר הוכן ע"י הרשות לקידום מעמד האישה במשרד רוה"מ.
במהותו, תורם המדריך לתהליך של הטמעת חשיבה מגדרית בכל הנוגע לגיבוש מדיניות, תכנון תכניות עבודה, בחינה מגדרית של תקציב וכל הצעה למדיניות, חוק, תכנית או פרויקט.
מדריך זה מהווה כלי נוסף להטמעת חשיבה מגדרית בכל תחומי העשייה.
רצ"ב לעיונכם,
כמו כן, אודה להעברת המדריך אל הגורמים הרלוונטים ביחידותיכם.
בברכת המשך שבוע נעים,
גילאת
גילאת סקיטל, עו"ד
מנהלת המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים, ממונה על שוויון מגדרי ויועצת המנהלת הכללית לקידום נשים משרד המשפטים
025419899/0506217929
Views: 42