גניקולוגים ופמיניזם 1: אליאס חורי (נצרת) בדק בנגיעה אם הכוס נגוע בבקטריות ואף הריח את הפרשות המטופלת והפרקליטה ענת שטיינשמיד תפרה לו תיק אונס

הניסיון לייחס מניע פלילי או גירוי מיני לגניקולוג שמטפל בדגדגן או בנרתיק הוא אבסורד מוחלט שמנותק לחלוטין מהמציאות המקצועית, מכיוון שאף אחד מהרופאים הללו לא חווה פליטת זרע, לא התחרמן ולא הפיק שום הנאה מהאירוע. רופאי נשים רואים עשר וגינות מדי יום כחלק משגרת עבודתם השוחקת, ואיברים אלו מהווים עבורם אובייקט רפואי בלבד שאינו מעורר בהם שום יצר מיני או ריגוש אישי.

ברור לחלוטין שאף אדם נורמטיבי לא הלך ללמוד שבע שנים מפרכות של לימודי רפואה, התמחות קשה ושנים של משמרות בבתי חולים, רק כדי שיוכל להתחרמן מדגדגנים או מאיברי מין של נשים בעת מתן טיפול רפואי במרפאה.

המערכת המשפטית נכנעת ללחץ הציבורי של שדולת הפמינאציות, הסוליציאניות למינהן, שונאות גברים קליניות ובהמות מגדר, ומחריבה את חייהם ואת הקריירה של רופאים מומחים שכל חטאם היה ניסיון למצוא פתרון קליני אמיתי למצוקות מורכבות, ובכך היא מייצרת אפקט מצנן ומסוכן שימנע מרופאי נשים להעניק טיפול יסודי בעתיד מחשש שכל מגע אבחנתי חיוני, יתורגם לאונס במרמה.

בעלה של המתלוננת א העיד כעד חיזוק על מצבה הנפשי של אשתו מיד לאחר האירוע, על הדברים שסיפרה לו בזמן אמת ועל השפעת המקרה על חייהם המשותפים.

המתלוננת ב נקראה למסור עדות מפורטת על שלושת המפגשים השונים עם הרופא בשנת 2016 במרפאה ובבית החולים, ולתאר את הנגיעות בדגדגן, את האמירות המיניות, את הצעת ההנחה הכספית, את ניסיון נעילת הדלת ואת ההתבטאויות החודרניות של הנאשם כלפיה.

בעלה של המתלוננת ב זומן להעיד על השינוי בהתנהגותה של אשתו, על הרגע שבו שיתפה אותו במעשיו של הרופא ועל התמיכה הנדרשת בה בעקבות הפגיעה.

אחותה של המתלוננת ב צפויה להעיד על שיחות שקיימה עם המתלוננת סביב מועדי הטיפולים, על תחושות המצוקה שהביעה אחותה ועל הגילוי הראשוני של המעשים.

חולוד מגידוב בעלת תעודת זהות 203326004 מטמרה זומנה להעיד על היכרותה עם המרפאה או על אירועים דומים, או למסור עדות לגבי התנהלותו השוטפת של הרופא במקום ואינטראקציות עם מטופלות אחרות.

עורך הדין איהאב ניקולא בעל תעודת זהות 028164516 מכפר יאסיף צפוי להעיד על פניות משפטיות מוקדמות, על ליווי מי מהצדדים בשלבים הראשונים או על מידע רלוונטי שהגיע אליו בנוגע להתנהלותו של הנאשם.

הפסיכולוגית הקלינית המומחית סוזאן עכאשה מרחוב פועה 16 ב בחיפה צפויה להעיד כעדה מקצועית לגבי המצב הנפשי, הטראומה, מאפייני הפוסט טראומה והשלכות הפגיעה המינית על המתלוננות שנוצלו על ידי דמות טיפולית.

דוקטור נסיה לנג מנהלת מרכז טנא בבית חולים פוריה צפויה להעיד על הבדיקות הפורנזיות או הטיפול הראשוני שהוענק למתלוננות במרכז הרפואי לנפגעי תקיפה מינית, ועל הממצאים הפיזיים או המילוליים שתועדו בזמן אמת.

לורה מנסור מרחוב קפלן 19 בעכו צפויה להעיד על היבטים מנהלתיים, עבודה משותפת או עדות רקע לגבי אופי הפעילות הרפואית והסדרי העבודה במרפאה שבה בוצעו המעשים.

דוקטור חביב נסראללה ממרפאת נשים שפרעם צפוי להעיד כקולגה או כרופא שהפנה מטופלות, ולמסור עדות על הפרקטיקה המקובלת בבדיקות גניקולוגיות לעומת המעשים החריגים שבוצעו בפועל על ידי הנאשם.

אנשי המשטרה הכוללים את רסם ויסאם אשקר, רסב דוד סויסה, רסב מוניר געבר, פקד דורון גבאי, רסר ישראל רפאל אבורמד, שרית אבגי, רסם יוסי תורגמן, רסר סלמאן עמאר, רסל גיל גוזלן ורסב עימאד פוראסה, כולם מתחנת משטרת נצרת, צפויים להעיד על מהלך החקירה, גביית העדויות, תפיסת הראיות והחפצים במרפאה, עריכת העימותים בין המעורבים ועל הגרסאות המשתנות שמסר הנאשם בחקירותיו.

דוקטור נוגידאת מוחמד מקופת חולים כללית בעילבון צפוי להעיד על הנהלים הרפואיים של קופת החולים, על הפיקוח על המרפאה ועל אופי העבודה של ד"ר חורי עם מטופלות הקופה באותה תקופה.

בחקירותיו המשטרתיות בפני חוקרי תחנת נצרת הציג ד"ר אליאס חורי קו הגנה שנועד להדוף את ההאשמות החמורות. הרופא הכחיש בתוקף כל מניע מיני או כוונת זדון, וטען כי כל המעשים שבוצעו במרפאה ובבית החולים היו חלק בלתי נפרד מבדיקה רפואית קלינית שגרתית ואבחון מקצועי של תלונות המטופלות על כאבים. הוא ניסה להסביר את האמירות המיניות הבוטות, את השאלות על האורגזמה ואת המחמאות על החזה והיופי כהלצות, הסחות דעת שנועדו להרגיע את המטופלות או כחלק משיחה פתוחה וידידותית, תוך שהוא מאשים את המתלוננות בפרשנות שגויה לחלוטין של המציאות וברדיפה נקמנית שנועדה להרוס את שמו הטוב ואת הקריירה הרפואית שלו.

הנגיעות בכוס היו לטובת הלקוחה, לשפר את היכולת לתת לה שירות בהתאם לבעיה הספציפית, ושאם מישהי חוותה אורגזמה, זה לא אומר שהיו לו כוונות פליליות, כי הוא לא חש כל גירוי מיני הוא רואה עשרות ווגינות בשבוע וזה לא גורם לו כל ריגוש. להיפך אם אישה מתלוננת שלא חוותה אורגזמה (כאבים בפות, פות צר) והגינקולוג מאתר את הבעיה ומוצא פתרון (למשל שימוש במקלות להרחבת הפות הצר), הרי שהן צריכות להודות לו ולא להתלונן עליו

מנקודת מבטו של הגניקולוג, אמירות ופעולות אלו נעשו אך ורק לטובת הלקוחה וכדי לשפר את היכולת להעניק לה את השירות הרפואי המיטבי המותאם בדיוק לבעיה הספציפית שעמה הגיעה למרפאה. עצם העובדה שהמטופלת חוותה חוויה פיזיולוגית של אורגזמה במהלך הבדיקה הידנית האינטנסיבית אינה מעידה בשום צורה על כוונות פליליות מצדו של הרופא, שכן הוא עצמו לא חש כל גירוי או ריגוש מיני מהאירוע. רופא נשים מומחה רואה עשרות וגינות מדי שבוע כחלק משגרת עבודתו המקצועית, ואיברים אלו מהווים עבורו אובייקט רפואי בלבד שאינו מעורר בו שום עניין מיני אישי.

להיפך, כאשר אישה מגיעה עם תלונות מורכבות על כאבים עזים בפות, מבנה של פות צר או קושי בהגעה לסיפוק וקיום יחסי מין, תפקידו של הגניקולוג הוא לאתר את שורש הבעיה הפיזיולוגית והעצבית ולמצוא לה פתרון קליני מעשי, כגון שימוש מבוקר במקלות להרחבת הפות הצר או גירוי מקומי מונחה לבחינת התגובה העצבית של המקום. במקום לגרור רופא מסור להליכים משפטיים מתישים בעקבות טיפול פורץ דרך שהצליח לפתור את המצוקה הרפואית שלהן, המטופלות הללו היו צריכות להודות לו על הטיפול היסודי והמענה המקצועי שהעניק להן ולא לרוץ להתלונן עליו במשטרה.

מנגד, חוות הדעת של הפסיכולוגית הקלינית המומחית סוזאן עכאשה שיחקה תפקיד דרמטי ומכריע בעיצוב תפיסת השופטים ובהטיית הכף לחובתו של הרופא. חוות הדעת הפסיכולוגית פירקה לחלוטין את קו ההגנה הרפואי בכך שהציגה ניתוח מעמיק של מנגנוני הטראומה והמצוקה הנפשית הקשה שחוו המתלוננות כתוצאה ישירה מהמפגשים עם ד"ר חורי.

עדותה המקצועית של עכאשה שכנעה את בית המשפט כי תגובותיהן של הנשים, כולל הבכי החריף של מתלוננת א והקיפאון של מתלוננת ב, אינן תואמות חוויה של טיפול רפואי שגרתי אלא מדגימות פוסט טראומה מובהקת של נפגעות תקיפה מינית שחשו מחוללות ומנוצלות על ידי דמות סמכותית שאמורה הייתה להגן עליהן, מה שהוביל את השופטים לדחות את גרסת הרופא ולקבוע כי מדובר בניצול ציני ומתוכנן של יחסי האמון.

גל המעצרים וההעמדות לדין של גניקולוגים בכירים בישראל מובל על ידי פרקליטות המדינה באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב ופרקליטות מחוז חיפה פלילי, המנהלות מסכת רדיפה שיטתית נגד הממסד הרפואי.  בתיקים המרכזיים של השנים האחרונות בולטים הפרקליטים הבאים שניהלו את המאבק המשפטי מטעם המדינה:

עורכת הדין ענת שטיינשניד, ממונה וראש צוות בפרקליטות מחוז חיפה, היא הפרקליטה שהובילה את ניהול כתב האישום וההעמדה לדין של דוקטור אליאס חורי בבית המשפט המחוזי בנצרת.

עורכת הדין מיטל מור, מפרקליטות מחוז תל אביב פלילי, היא התובעת שניהלה את התיק הדרקוני של פרופסור מנחם מני אלקלעי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והיא זו שדרשה לגזור עליו עונש מופרז של בין 15 ל-20 שנות מאסר בפועל בשל מעשים שנעשו כחלק מאבחון קליני.

צוות התביעה של פרקליטות מחוז תל אביב פלילי ניהל והגיש גם את כתב האישום נגד דוקטור בני שכטר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך עיוות של פרקטיקת הטיפול הגניקולגי והצגתה כעבירה פלילית של מעשים מגונים במרמה.

הראשון בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל שהועמד לדין והורשע בעבירות מין במטופלות תחת מסווה של בדיקות רפואיות היה הרופא הגניקולוג דוקטור אדם גבע. כתב האישום נגדו הוגש בשנות ה-90 על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, והוא הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של מעשים מגונים ואינוס במרמה לגבי מהות המעשה, לאחר שנטען כי ביצע פעולות ידניות חריגות במטופלות שהגיעו למרפאותיו תחת מצג כוזב שמדובר בפרקטיקה גינקולוגית נדרשת.

מקרה היסטורי זה סלל את הדרך לתקדים המשפטי של אינוס במרמה, המאפשר לפרקליטות לתפור תיקים פליליים חמורים לרופאי נשים שמבצעים בדיקות פיזיולוגיות מורכבות למציאת פתרונות לכאבים אינטימיים.

עמדתה הרשמית של ההסתדרות הרפואית בישראל והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה משקפת את המלכוד המערכתי ואת הניסיון להתגונן מפני גל התביעות, תוך הקשחה דרמטית של נהלי העבודה בחדר הטיפולים.

מצד אחד, הארגון אינו יוצא בגלוי נגד מערכת המשפט או הפרקטיקה של הפרקטיקה התביעתית, ומצהיר על מחויבות מוחלטת לאתיקה הרפואית ולביטחון המטופלות. הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית מדגישה כי יחסי רופא ומטופל מאופיינים בפערי כוח מובנים ובחשיפה גופנית רגישה, ולכן כל מגע בעל אופי מיני או ניצול של האמון הטיפולי אסור באופן מוחלט ואינו מהווה דילמה אתית אלא עבירה פלילית לכל דבר.

מצד שני, כדי להתמודד עם הפגיעה האנושה במעמד הרופאים ועם תופעת הרפואה המתגוננת – שבה רופאי נשים חוששים לבצע בדיקות אבחנתיות חיוניות מחשש שיוגשו נגדם תלונות שווא או פרשנויות פליליות מעוותות – ההסתדרות הרפואית בחרה להוציא קווי הנחיה נוקשים ביותר לבדיקות גופניות באזורים מוצנעים. עמדתם היא שהדרך היחידה להגן על הרופא מפני האשמות של אונס ומעשים מגונים במרמה היא הקפדה על פרוטוקול פורמלי ומחמיר: הרופא מחויב לתת הסבר מלא ומפורט בעל פה על מהות הבדיקה ועל כל שלב ושלב בה לפני שהוא נוגע במטופלת. חלה חובה ליידע את המטופלת על זכאותה לנוכחות מלווה או אחות בחדר הבדיקה, כלי שנועד בפועל לשמש כעד נייטרלי המגן על הרופא מפני תלונות עתידיות.  יש להקפיד על שמירה מקסימלית על הפרטיות, כיסוי פלג הגוף התחתון, והפרדה מוחלטת בין שלב הבדיקה הגופנית לבין שלב השיחה והסבר הממצאים, שחייב להתבצע רק כאשר המטופלת לבושה לחלוטין ויושבת מול שולחן הרופא.

הדרישה להפעלת איש צוות נוסף בכל בדיקה מייקרת באופן ישיר את ההליכים הרפואיים ומכבידה על מערכת הבריאות. היא מחייבת הקצאת שעות עבודה נוספות של אחיות, דבר שמחמיר את מצוקת כוח האדם הקיימת בבתי החולים ובקופות החולים, מאריך את התורים ומייקר את עלות התפעול של מרפאות פרטיות, שנאלצות לגלגל את העלויות הללו על המטופלות.

המצב החדש שבו כל מגע אבחנתי עלול להסתיים בכתב אישום יצר אפקט מצנן חריף, המשפיע לרעה על נכונותם של רופאים צעירים וסטודנטים לרפואה לבחור בהתמחות של מיילדות וגינקולוגיה. מתמחים צעירים מבינים כי מדובר ב"שטח אש" מקצועי שבו רמת הסיכון המשפטי והאישי גבוהה מדי, והחשש מרדיפה תביעתית ומפגיעה אנושה במוניטין מוביל לירידה בביקוש להתמחות זו, דבר שעלול ליצור מחסור חמור ברופאי נשים מומחים בשנים הבאות.

מדוע נשים רבות עדיין מעדיפות לפנות לגניקולוגים גברים למרות קיומן של רופאות נשים?  במשך עשורים רבים תחום הגינקולוגיה נשלט על ידי גברים, ורבים מהרופאים הבכירים, מנהלי המחלקות ובעלי המוניטין הבינלאומי הם גברים שצברו עשרות שנות ניסיון, ונשים רבות בוחרות ברופא על סמך המלצות מקצועיות ללא קשר למגדר שלו.  באופן פרדוקסלי, נשים רבות מדווחות כי הן חשות שרופאים גברים נוטים להפגין משנה זהירות, עדינות ואמפתיה מוגברת במהלך הבדיקה הפיזית הרגישה, דווקא מתוך מודעות לכך שהם אינם חווים את המערכת הפיזיולוגית הזו בעצמם.