רק לפני שבוע כתבנו ביקורת על הסנגור של ביבי עמית חדד שאינו מצליח להשתלט על תופעת עדי המשטרה שמאבדים זיכרון. הצענו לו פה על גבי אתר זה דרכים לפתור את הבעיה. כתבנו את זה ביחס לבקשה שלו לשלוח שאלות בכתב לשופטת ציפי גז הבת כלבה. והנה כעת אנו עומדים יום לפני עדותו של יועמ"ש משפטים בושה אביחי מנדלבליט, ומה אנו מגלים? שעמית חדד למד מעדנה קרנבל איך לנהל משפט ועשה מה שהיצענו לו, ודרש מהשופטים להורות לפרקליטות להביא את כח חומרי החקירה של מנדלבליט, כולל מסמכים פנימיים כדי שיעמדו בפניו בזמן שהוא מעיד, על מנת למנוע טענה של "אני לא זוכר". 10/10/2026.
כאשר מניחים בפני עד את כל הקלסר, והוא אומר "אני לא זוכר", אומרים לו "אנחנו לא זזים עד שתסתכל בקלסרים ותמצא את התשובה…. לפנינו התשובה של הפרקליטות לבקשת הסנגורים להורות לפרקליטים להביא את כל הקלסרים של מדלבליט כדי שלא יוכל לטעון שהוא לא זוכר. הם טוענים שזה גוזל זמן, שהמשאבים שלהם דלים, שהחומר לא בידיהם, שהנאשם ביבי לא זכאי לראות את החומר, שהחומר פנימי ולא חיצוני, שהחומר הוא לא חומרי חקירה… אבל הם שוכחים שמהות הבקשה היא לא חומרי חקירה, אלא חומרי ריענון זיכרון עד שעתיד לאבד את זכרונו.
וזה לא נועד שביבי יראה את זה, אלא שמנדלבליט לא יאבד את זכרונו.
אביחי מנדלבליט הכלב שעומד להשתפד במשפט ביבי2015 מנדלבליט היועמש ויינשטיין תופר לי תיק
נזכיר שבבית המשפט המחוזי בי-ם נחשפה תמונה במסגרת החקירה הנגדית של העדה הדס קליין. בתמונה נראה עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, בעת היותו מזכיר הממשלה, חוגג (לא ברור מי שילם על הכל) באחוזה של ארנון מילצ'ן במאליבו קליפורניה, ארה"ב. התמונה צולמה במרץ 2014. לאור העובדה שהיועמ"ש עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט הוא זה שסגר את תיק החקירה בעניינו של ארנון מילצ'ן (שנחקר באזהרה חשד לשוחד, במסגרת מה שמכונה "תיק 1000"), וד"ר אביחי מנדלבליט הסתיר את קשריו האישיים עם ארנון מילצ'ן והעובדה שאף קיבל ממנו (אולי) טובות הנאה, ומיד עולה השאלה – הכיצד?
בשלב דרמטי זה של משפט המוציא לאור את מאבקי הכוח מאחורי הקלעים של מערכת האכיפה בישראל להפלת משטר ביבי, מוגשת תגובה סנסציונית שבה המדינה מנסה בכל מחיר למנוע חשיפת מסמכים פנימיים ופרוטוקולים לקראת עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט כדי להגן על תזת האישום המפוקפקת שלה.
במסגרת התיק שמספרו 67104-01-20 המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים מייצגת פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה את המאשימה שהיא מדינת ישראל ומי שחתומים על התגובה הנוכחית מיום 9/10/2026 הם עורכי הדין יהודית תירוש ואלון גילדין.
מנגד מופיעים הנאשמים ובראשם בנימין נתניהו המיוצג על ידי עורך הדין עמית חדד ושותפיו לצד שאול ואיריס אלוביץ המיוצגים על ידי עורך הדין זק חן וארנון מוזס המיוצג על ידי עורכת הדין שרון קליינמן.
ההגנה הגישה בקשה לחייב את המדינה להביא לדיונים את הפרוטוקולים והתכתובות הפנימיות של הדיונים שנערכו בראשות אביחי מנדלבליט בנוגע לאישורי החקירה בטענה המבוססת כי רק כך ניתן יהיה לרענן את זיכרונו ולמנוע ממנו להתחמק מתשובות מהותיות בזמן אמת.
על החלטות קודמות בתיק זה חתום הרכב השופטים הכולל את רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם אשר כבר ביום 9/2/2026 דחו בקשות קודמות של ההגנה לקבלת חומרים פנימיים נוספים. השופטים הללו מפגינים שוב ושוב גישה פסיבית ונוחה מדי כלפי הפרקליטות ומקבלים את טענותיה כמעט ללא עוררין תוך פגיעה קשה בזכויות הנאשמים ובניהול משפט צדק.
נראה כי השופטים חוששים להתעמת עם המערכת שמינתה אותם ומעדיפים להותיר את הערפל סביב המניעים האמיתיים שמאחורי פתיחת חקירות ראש הממשלה מה שמשתלב היטב עם המגמה המשפטית הכללית הנוטה חסד לגורמים המזוהים עם המחאות הפוליטיות.
ההתנגדויות של הפרקליטות לבקשת ההגנה חושפות את החרדה הגדולה שלהן מפני גילוי האמת ומגלות כמה הטיעונים שלהן מגוחכים ומפותלים.
תחילה טוענת הפרקליטות באופן תמוה כי החומרים בכלל אינם נמצאים פיזית בידי בידיה, ולכן אינם יכולים להביאם, כאילו מדובר בגוף פרטי ולא בזרוע רשמית של אותה מדינה שמחזיקה בקלסרים הללו.
בהמשך הם מתלוננים כי התיעוד הפנימי מחזיק מאות עמודים וכי העיון בו ידרוש משאבי זמן עצומים, טיעון עצלני ומגוחך במיוחד בהתחשב בכך שהם עצמם ניהלו חקירות ענק והגישו כתבי אישום מנופחים שהצריכו מהנאשמים לעבור על מיליוני מסמכים ללא כל התחשבות.
הפרקליטות טוענת שחומרי מנדלבליט אינם חומרי חקירה.
שיא האבסורד מגיע בטענה המהותית של המדינה לפיה המסמכים והתכתובות הפנימיות הללו אינם חומרי חקירה, ולכן צוות ההגנה אינו זכאי לראותם. בעוד שבמדינות דמוקרטיות רבות בעולם המערבי נהוג לחשוף פרוטוקולים פנימיים ותרשומות מזמן אמת בחקירה, כדי לאפשר הגנה אפקטיבית וכדי לוודא שהעדים אינם ממציאים גרסאות או לוקים באמנזיה מכוונת, הפרקליטות בישראל נלחמת בציפורניה כדי לשמור על חיסיון השיח הפנימי שלה.
מניעת המסמכים הללו מצוות ההגנה ומעדי מפתח כמו מנדלבליט נועדה לשרת מטרה אחת בלבד, לאפשר לעד להסתתר מאחורי האמירה השחוקה שהוא אינו זוכר את פרטי הדיונים מלפני עשור, ולמנוע מהסנגורים להטיח בו את הדברים המדויקים שנאמרו בחדרים הסגורים.
הסתרת מסמכים פנימיים כלי יעיל בתפירת תיקים
זוהי שיטה קלאסית של תפירת תיקים שבה המערכת מסמנת מטרה, מחביאה את המנגנון הפנימי ששימש להשגתה ומותירה את ההגנה להילחם בעיניים קשורות מול עדים שמפגינים שיכחה סלקטיבית מתוזמנת היטב.
בחינה של עדכונים שוטפים מחוץ לכתלי בית המשפט מעלה כי הדיונים סביב אישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת חקירות נתניהו בתיקי 1000 וכן תיק 2000 ותיק 4000 ליוו את המשפט מיומו הראשון והוכיחו כיצד בוצעו פעולות חקירה דרמטיות עוד לפני שהתקבלו האישורים הרשמיים הנדרשים לפי חוק יסוד הממשלה.
הפרקליטות מנסה להציג מצג שווא כאילו מזכר שהוגש ביום 5/1/2021 או קטעי פרוטוקולים ספורדיים משנת 2016 מספקים הגנה מלאה על תקינות ההליך, אך בפועל הסתרת יתר הפרוטוקולים מוכיחה שיש למערכת המון מה להסתיר לגבי האופן שבו התגלגלו החשדות והלחצים שהופעלו בתוך משרד המשפטים.
נזכיר שהאדון מנדלבליט שלח בקשה שהוא עסוק בגלל פתיחת שנת הלימודים במכללה שהוא מרצה בה…. אבל ביבי העיד בזמן לחימה כשטילים נופלים…
וזה מה שלאילן בומבך הלוחש באוזנו של ביבי ומשמש הפנים של הביטוי "סביבת ביבי" או "מקורבי ביבי".
להלן התנגדות הפרקליטות להביא לעדות מנדלבליט את הקלסרים של מנדלבליט לריענון זכרונו
תקציר הכתבה הקודמת של עדנה קרנבל על השיטות לטפל בעדים עם אמנזיה
כתבה זו פורסמה בהקשר לבקשה הדבילית לשאול את השופטת ציצי גז בכתב, במקום להביא אותה לדוכן העדים ולקרוע לה את הרקטום. כאמור, זה רק קטע מהכתבה. משפט ביבי 39.
עידית שפרן גיטלמן היחצנית של אביחי מנדלבליט
עמית חדד נראה כמו פלוץ משפטי פקה פקה
בכלל עדנה קרנבל מאוד לא מרוצה מהייצוג של עמית חדד. הוא עושה הרבה רעש אבל תפוקה מועילה ממנו לא רואים. הבעיה הכי גדולה של עמית חדד היא אי יכולתו להתמודד עם תופעת האמנזיה של חוקרי המשטר. פתאום כולם לא זוכרים כלום. במקום להתנגח עם כל עד ועד מה גרם לחוסר הזיכרון שלו, ומה ירפרש לו את הזיכרון, הוא זורק הערות ציניות ארוכות ומשעממות לפרוטוקול, שמי שקורא את זה אח"כ בכלל לא מבין על מה הוא מדבר.
יש דרכים לטפל בשוטרים שלא זוכרים. שמים לפניהם את הקלסר, מבקשים שיחפשו את בקלסר את התשובה, ומודיעים לבית המשפט שלא מתקדמים הלאה עד שהעד יסתכל בקלסר וירענן את זכרונו. פשוט לתקוע את המשפט ולא להתקדם עד שפתאום העד ייזכר בתשובה. ואם העד ממשיך לטעון שהוא לא זוכר, אז להגיש לבית המשפט את כל הקלסר עם כל המסמכים שהעד חתום עליהם או קשור אליהם (מזכרים, חקירות, הסכמים עם עדים וכו'), ולבקש לפסול את כולם, ואת כל תוצריהם.
אם העד לא זוכר מה עשה, כל מסמך שקשור אליו צריך להיפסל ולהיזרק מתיק המוצגים נגד ביבי. כדי לפסול את התוצרים שנוצרו תחת ידיה של גז, כמו הודעות של עדי מדינה או מזכרים שהופקו כתוצאה מתרגילי החקירה הפסולים, ההגנה יכולה לפנות לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בהלכת יששכרוב (ע"פ 5121/98). לפי הלכה זו, לבית המשפט יש שיקול דעת לפסול ראיה אם היא הושגה שלא כדין ואם קבלתה תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן. עד מהותי כמוה שלא זוכר, זו פגיעה בזכות להליך הוגן.
ואם השופטים לא מבינים עניין וממשיכים בשלהם "זו התשובה העד לא זוכר", יש עוד דרך לטפל בעד שלא זוכר. לבקש להוציא את העד השוטר ללשכת השופטים שיישב בנחת עם הקלסרים תחת פיקוח, ולא יחזור לאולם עד שהזיכרון שלו חזר לו. בינתיים לקרוא לעד אחר ולהתחיל איתו את כל התהליך, ולשלוח גם אותו ללמוד את החומר בצד, עד שיוכל לחזור עם תשובות מלאות לאולם. וזה לא מספיק.
אם העד הוא בעל תעודת עורך דין, למשל ערן קמין, מייד להגיש נגדו תלונה בלשכה על שיבוש הליכי חקירה ועדות שקר. הרי ערן קמין הופיע בבית המשפט ולא זכר כלום, אבל כל שבוע הוא מעלה כתבות במאקו, ופתאום הוא כן זוכר הכל בכתבות הרל"ב שלו במאקו.
עמית חדד פקה פקה לא יודע לבנות פרוטוקול
אנחנו לא רואים שעמית חדד שואל את העדים שאלות פולו אפ, והוא לא עושה להם IMPEACHMENT. הוא שואל שאלות ארוכות וכשעונים לו "לא זוכר", או "זה מה שחשבתי שנכון לעשות", הוא לא ממשיך בשאלות "מה כן יזכיר לך"?, או שאלות שבודקות את גבולות שיקול הדעת, מתי המעשה החקירתי לדעתו עובר את הגבול. הוא גם לא מכין שאלות שנועלות את העד לגרסה, ואז מציג לו את השקר, ומוציא ממנו הודיה בשקר. הוא פשוט ממטיר שאלות וממשיך הלאה, וגם מדבר הרבה ללא צורך.
פרוטוקול צריך להיות ברור למי שקורא אותו גם אחרי כמה חודשים או שנים. עמית חדד צריך להקפיד שהשאלות שלו ממסגרות תאריך, מיקום ואת הסוגיה. השאלות שלו עמומות, והתפוקה שלו מהעדים מינימלית, והפרוטוקול לא בנוי טוב בצורה שאפשר לצטט ממנה לערעור, או לכל מטרה אחרת. בקיצור עורך דין פקה פקה.
נציין שגם הגשת בקשה כזו להעיד את ציפי גז בלי לצרף אליה מסמכים וראיות, ולו כדי שהקוראים (אנחנו) יוכלו לנתח אותם, ולהתרשם, היא עבודה חפיפניקית מאוד. היתה פה הזדמנות לצרף את כל החומר שקורע לציפי גז את התחת, ולשחרר את זה לכל העיתונאים, כדי לייצר נרטיב שציפי גז היא כלבה נוכלת, ובמקום זה קיבלנו מסמך פרווה ששווה לתחת. הרי אפשר היה פשוט לכתוב שמבוקש לזמן אותה לעדות פיסית באולם, ולתת לפרקליטות להציע שאלות בכתב במקום עדות פיסית באולם.
ובכלל אם עמית חדד רוצה לשאול אותה שאלות בכתב, למה הוא נזכר עכשיו? למה לא הכין לה את השאלות ברגע שביבי סיים להיחקר?
נקווה שיחקרו את מנדלבליט גם על פרשת הרפז
בעת שכיהן אביחי מנדלבליט כפרקליט צבאי ראשי הוא הדליף מידע וקיים שיחות אסורות עם גבי אשכנזי ועם ארז וינר בעיצומה של החקירה בפרשת הרפז השיחות התקיימו למרות היותם חשודים ועל-אף שנאסר עליהם לדבר זה עם זה בנושאים הנוגעים לחקירה בנוסף "שתל" מנדלבליט נציגה מטעמו ב"ועדת גולד" כדי שתעביר אליו מידע שאותו יוכל להדליף לאשכנזי
המידע בתחקיר מבוסס בין היתר על הקלטות של שיחות אשכנזי מנדלבליט ווינר שנעשו באופן אוטומטי שלא בידיעתם. פורסם ב 24/7/2016 ע"י יואב יצחק.
להלן החלטת יהודה ויינשטיין בענין חקירתו הפלילית של מנדלבליט 2015
חשיפת מסמך החלטה ההיסטורי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בעניין סגירת תיק החקירה נגד מי שמונה בהמשך בעצמו לתפקיד היועץ מדגישה באופן סנסציוני כיצד המערכת מנקה את אנשי שלומה מעבירות חמורות של שיבוש משפט והסתרת ראיות בעוד שאת נתניהו היא רודפת באדיקות.
ההחלטה שמספרה 004-99-2015-009120 ניתנה ביום 20/5/2015 על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין אשר קיבל במלואה את המלצת פרקליט המדינה לגנוז את תיק החקירה נגד מזכיר הממשלה באותה עת אביחי מנדלבליט אשר נחקר בחשד לביצוע עבירות פליליות של שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים בכובעו הקודם כפרקליט הצבאי הראשי בזמן פרשת מסמך הרפז המפורסמת שפרצה עוד ביום 6/8/2010.
וינשטיין נימק את החלטתו השערורייתית בקיומם של קשיים ראייתיים כביכול בהוכחת היסוד הנפשי וכן בנסיבות מקלות כמו העובדה שמנדלבליט התעשת כעבור יממה אחת וכן בשל חלוף זמן של 4.5 שנים אשר עמעם את החומרה למרות הממצאים העובדתיים המזעזעים.
החלטה זו חושפת שוב את פרצופם האמיתי של ראשי מערכת המשפט והתובעים הכלליים אשר פועלים מתוך מניעים זרים של הגנה הדדית וטיוח שחיתויות בתוך הקליקה הסגורה שלהם. השופטים והמשפטנים הבכירים מציגים כאן סטנדרט כפול מנקר עיניים כאשר הם מגלים הבנה עמוקה וסלחנות מפליגה כלפי בכיר צבאי ומשפטי ששיקר במצח נחושה בחקירותיו ומחליטים לסגור לו את התיק בשל פוטנציאל פגיעה נמוך בעוד שכלפי נתניהו הם מאמצים פרשנויות משפטיות מומצאות ותקדימיות.
אותם גורמים בדיוק שקובעים כאן כי חובת נאמנות אתית לרמטכ"יל היא סיבה לגיטימית לעיכוב מסירת מידע למשטרה הם אלה שמיהרו לאמץ את עמדות האנרכיסטים מקפלן ומערכת האכיפה שתפרה את תיקי 1,000 ו 2,000 כדי להפיל ראש ממשלה מכהן.
הראיות בתיק שנסגר מוכיחות עד כמה התנהלותו של מנדלבליט הייתה נגועה בפלילים והסתרת האמת. ביום 9/8/2010 זומן מנדלבליט ללשכת הרמטכייל גבי אשכנזי וגילה כי מסמך הרפז המזויף שרשויות החוק חיפשו בנרות מצוי ברשות הצבא כבר מספר חודשים. במקום לדווח מיד למשטרה יזם מנדלבליט שיחה לעוזרו של היועץ המשפטי עורך הדין רז נזרי והסתיר ממנו במכוון את העובדה הזו. מיד לאחר מכן התקשר מנדלבליט לעוזר הרמטכייל ארז וינר ודיווח לו בגאווה כי הוא לא אמר לנזרי שום דבר וכי הוא גרם לו לרדת מהעניין ולשלוח את המשטרה לחפש את המסמך אצל עיתונאים באופן שייקח להם הרבה זמן.
כשנחקר על כך שינה מנדלבליט את גרסאותיו שוב ושוב בנסיון נואש לצמצם את פרק הזמן שבו מנע את המידע הקריטי מהמשטרה.
הוא שיקר לאנשי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס וטען כי גילה על המסמך רק ביום 10/8/2010 ולאחר מכן תיקן את הגרסה לשעות הלילה המאוחרות של יום 9/8/2010 ורק כאשר הוטחו בפניו ראיות חפציות חד משמעיות נאלץ להודות כי ידע על כך כבר בצהריים.
המחשבה שמי שהפגין שיכחה סלקטיבית כזו וניסה להשתמש בתירוצים מופרכים של חסיון עורך דין לקוח כדי לא לענות אם שיקר בשיחותיו הופך בהמשך לזה שמנהל את כתבי האישום נגד נתניהו היא שיאה של שיטת תפירת התיקים המושחתת שבה המערכת מכשירה את אנשיה כדי שישמשו כלי שרת פוליטי.
לפנינו המלצת פרקליט המדינה לשעבר משה לדור לוועדת האיתור שחושף באופן סנסציוני כיצד בכירי המערכת המשפטית משתמשים במליצות בומבסטיות ובדימויים מופרכים כדי להכשיר מועמדים מתוך הקליקה שלהם ולגונן עליהם מפני חשדות פליליים חמורים.
במכתב הרשמי שנשלח ביום 19/9/2015 אל ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מביע פרקליט המדינה לשעבר משה לדור תמיכה נלהבת ובלתי מסויגת במועמדותו של מזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט לתפקיד המשפטי הרם ביותר ברשות המבצעת.
לדור אשר כיהן בתפקידו בשנים 2007 עד 2013 ומכיר היטב את הנפשות הפועלות מציג את מנדלבליט כדמות מופת וכמשפטן מן המעלה הראשונה בעל חשיבה אנליטית ויצירתית ומפציר בוועדה להסיר כל אבן נגף הניצבת בדרכו של המועמד המועדף על המערכת.
המלצה זו מגלגלת בצורה מושלמת את המניעים הנסתרים של בכירי עולם המשפט הממהרים לצופף שורות ולהמציא פילוסופיות משפטיות מרחיקות לכת כדי לנקות את אנשי שלומם מכל רבב פלילי. לדור לא היסס לתקוף חזיתית את חקירת המשטרה ואת החלטותיו של היועץ המשפטי המכהן באותה עת תוך שהוא קובע בנחרצות כי כל החשדות נגד מנדלבליט בפרשת מסמך הרפז היו מלאכותיים וזניחים. אותה מערכת תובענית ונוקשה שמחמירה עד קצה הגבול ומותחת את לשון החוק כדי לתפור תיקים פוליטיים נגד נתניהו מגלה כאן רכות מדהימה וגמישות אתית מפליגה שנועדה להבטיח את מינויו של מנדלבליט לתפקיד ראש המערכת שתשרת בהמשך את האינטרסים של האנרכיסטים מקפלן ומערכת האכיפה.
כדי להקטין את חומרת המעשים של מנדלבליט שהסתיר מידע קריטי על החזקת המסמך המזויף מהרשויות משתמש לדור ברטוריקה מתגוננת ומנופחת המנסה להגחיך את עצם קיומו של ההליך הפלילי. הוא מזהיר באופן בומבסטי מפני הידרדרות של מערכת המשפט ליומרה מתחסדת שתשדרג פסול זניח לכדי עבירה פלילית חמורה ומשתמש בדימוי הציורי לפיו בקלות יחסית אפשר ובאמצעות יומרה מתחסדת ישודרג אותו פסול לכדי עבירה…. כשלא הצלחתי לזהות את הפסול או התקלה הראשונית הזבוב יהפוך לפיל פלילי ולא איתרתי כל זבוב של ממש.
הוא מוסיף וקובע כי הדרישה ממנדלבליט להסגיר מיד את תוכן שיחותיו הסגורות עם הרמטכייל היא שגויה ומסוכנת לתפקודם של יועצים משפטיים בשירות הציבורי.
בנוסף להגנה על היסודות הפליליים של השיבוש לדור עובר לתקוף את האופן שבו המערכת פגעה במנדלבליט לאורך חודשי החקירה הרבים ומכנה את התקופה הזו כדרך החתחתים הפלילית על מחיריה הכבדים והטלטלה הפלילית המייסרת שמצא עצמו חווה.
לדור אף יוצא להגנתו של מנדלבליט מפני מה שהוא מכנה הביקורת המבעבעת מתוך החומר שנאסף בהקשר הפלילי דווקא ומשקעי החשדות כפי שסוקרו על ידי התקשורת לעיתים באורח אינטרסנטי ומתלהם. הוא חותם את דבריו בדרישה כמעט הזויה כי על רשויות התביעה ליזום דינמיקה של בחינה נוספת שתוביל לתיקון הדברים ואף לשקול התנצלות בפני מי שיוסר ייסורים קשים במשך השנה האחרונה בתחום היקר ביותר לעובד ציבור איכותי שהוא ניקיון מעשיו וטוהר מידותיו. ההתגייסות הטוטאלית הזו של פרקליט מדינה לשעבר למען מי שהוליך שולל את חוקריו מוכיחה כיצד המערכת מכשירה את השרצים של עצמה תוך שימוש בנורמות כפולות ומעוותות.
במסמך רשמי ודרמטי זה נחשף השלב הסופי של המהלך הפוליטי והמשפטי להשתלטות על משרת היועץ המשפטי לממשלה שבו המערכת מכופפת את הכללים של עצמה כדי להביא למינויו של מועמד יחיד ומקורב למלכות.
המסמך נכתב והופץ ביום 22/12/2015 על ידי המשנה למזכיר הממשלה אריה זהר בשמה ובשליחותה של שרת המשפטים איילת שקד והוא מופנה אל כל חברי הממשלה לקראת הדיון המכריע שנקבע ליום 3/1/2016.
מה שקורה פה בפועל הוא הגשת הצעה רשמית להחלטת ממשלה שמטרתה למנות את מר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לתקופה של 6 שנים החל מיום 1/2/2016 וזאת למרות שוועדת האיתור נכשלה לחלוטין במנדט המקורי שלה להציג שלושה מועמדים שונים לבחירה.
עמדתה של שרת המשפטים איילת שקד כפי שעולה מהניתוח היא עמדה כנועה ומתפשרת שמשחקת לידיהם של בכירי מערכת המשפט ומכשירה את המהלך המושחת שבו מנדלבליט מוצג כמועמד יחיד.
שקד שלחה מכתב ליושב ראש ועדת האיתור נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס ובו היא מודה כי למרות שבמכתבה המקורי מיום 3/8/2015 היא דרשה במפורש איתור של שלושה מועמדים הרי שהיא מוותרת על דרישה זו ומקבלת את העובדה שרק מנדלבליט זכה לרוב הנדרש של 4 מתוך 5 קולות חברי הוועדה.
שקד קובעת כי מבחינתה הוועדה סיימה את עבודתה בהצלחה ואין לה שום כוונה לבקש שמות נוספים מה שמוכיח כי היא העדיפה לסגור דיל פוליטי מאשר להילחם על הליך דמוקרטי ותחרותי פתוח.
ניתוח המסמך מגלה כיצד מערכת האכיפה והמשפטנים הבכירים כמו גרוניס, משה ניסים, ענת ברקו, יחיאל כץ וגבריאלה שלו ייצרו מנגנון חסימה יעיל שבו הם סיננו 10 מועמדים כמו רז נזרי, הילה גרסטל ואיל ינון ודאגו להותיר אך ורק את מנדלבליט כמועמד כשיר ומתאים.
הוועדה החליטה בנושאים אלה ברוב קולות תוך שהיא מתעלמת לחלוטין מהביקורת הציבורית הקשה ומחוות הדעת של יהודה וינשטיין מיום 20/5/2015 בנוגע לחלקו של מנדלבליט בפרשת מסמך הרפז בטענה המגוחכת והמתחמקת שהוועדה אינה בית משפט ואין לה כלים להכריע בעובדות.
השופטים והפרקליטים שוב מציגים כאן סטנדרט כפול וצביעות מדהימה כאשר הם דוחים את דרישת הצינון בין תפקיד מזכיר הממשלה הפוליטי לתפקיד היועץ למרות שגרוניס עצמו התנגד לכך ונותנים הכשר מלא למינויו של מי שינהל בהמשך את תפירת התיקים נגד נתניהו כדי לשרת את האינטרסים של החונטה השיפוטית של הפרקליטות.
הנה התביעה של מנדלבליט למנוע פרסום ההקלטות של אפי נוה.
בשלב דרמטי ומביך במיוחד עבור מערכת המשפט נחשף כתב תביעה סנסציוני שמגיש היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בניסיון נואש להשתיק את העיתונות ולמנוע את המשך חשיפת הקלטותיו המבישות המגלות כיצד מונה לתפקידו בעורמה וכיצד הוא מתבטא כלפי עמיתיו בפרקליטות.
כתב התביעה הוגש ביום 5/9/2024 לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי התובע פרופסור אביחי מנדלבליט באמצעות עורכי הדין נדב ויסמן ועדי קופל אביב ממשרד מיתר.
התביעה מופנית נגד ארבעה נתבעים והם חברת החדשות הישראלית בעמ המפיקה את חדשות קשת 12, עיתונאי הערוץ עמית סגל, יושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפרים אפי נוה והיחידה הארצית לחקירות הונאה יאחחה במשטרת ישראל.
מנדלבליט עתר לקבלת פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע שיאסור באופן גורף על חברת החדשות ועל עמית סגל לפרסם כל מידע או הקלטה שמקורם במכשירי הטלפון הניידים של אפי נוה בטענה כי הפרסומים מהווים הפרה בוטה של צווי איסור פרסום קודמים שניתנו בהליכים פליליים של נוה עוד ביום 8/1/2020 על ידי השופט עלאא מסארווה.
ניתוח המסמך והודעות הטקסט המצורפות אליו מציג תמונה שערורייתית החושפת את המניעים הנסתרים והמבוהלים של מנדלבליט המנסה להסתתר מאחורי הגנות פרוצדורליות של פגיעה בפרטיות כדי שהציבור לא ייחשף לחומרי האמת.
מהודעת הוואטסאפ ששלחה העיתונאית שושי מחדשות 12 ביום 4/9/2024 בשעה 16:31 עולה כי חברת החדשות הטיחה במנדלבליט חמש טענות קשות מנשוא המבוססות על הקלטות מזמן אמת ובהן העובדה שקיבל מידע פנים מתוך ועדת האיתור ואף העביר שאלות מכשילות כדי לפגוע במועמדים אחרים כמו הילה גרסטל. עוד נחשף כי הפעיל לחצים כבדים על הפרקליטות להגן על מינויו בבגץ תוך שימוש בנימוק לבר משפטי לפיו המערכת אינה רוצה במינויו של גיא רוטקופף, וכי כינה את בכירי הפרקליטות שלו עצמו בכינוי המזעזע נחשים ואף האשים אותם בשכרון כוח, כוחנות ובתפירת תיק פלילי נגדו משיבות של נקמה.
מנדלבליט הגיש בקשה בהולה למניעת הפרסום לבית משפט השלום בתל אביב במסגרת תיק שמספרו 11189-09-24, אך סגן הנשיאה השופט יובל גזית דחה את הבקשה ביום 4/9/2024 בטענה הלאקונית של מעשה עשוי מכיוון שהקדימונים כבר שודרו, תוך שהוא מתחמק מלדון בהפרת צו איסור הפרסום לגופה.
בהמשך התברר כי הדיונים הועברו למחוזי שם השופט יחזקאל אליהו הפנה את הצדדים לערכאה אחרת מה שאילץ את מנדלבליט למשוך את בקשתו, אך עצם העובדה שמערכת המשפט מאפשרת ליועמ"ש לשעבר לנהל מאבקי השתקה כאלה מוכיחה כיצד השופטים משרתים את האינטרסים של האנרכיסטים מקפלן וזרועות האכיפה שתפרו את תיקי נתניהו כדי להפיל ראש ממשלה מכהן באמצעות אנשים שמגדירים את הפרקליטות כמאורת נחשים.
הכי קטע זה שמנדלבליט ממש נבהל מהמילים שכתב סגל "המשך יבוא"….
השיחות התקיימו למרות היותם חשודים ועל-אף שנאסר עליהם לדבר זה עם זה בנושאים הנוגעים לחקירה